זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

הפרת זכות יוצרים: זכות יוצרים בצילום חדשותי

דצמבר 2006
 
התובע, צלם עיתונות במקצועו, מתפרנס בין היתר, ממכירת זכויות שימוש בצילומים שהוא מצלם לעיתונות הכתובה. התובע טוען כי הנתבעת, "ידיעות אחרונות", הפרה, בין היתר, את זכות היוצרים שלו וזכותו המוסרית, בכך שפרסמה את אחד הצילומים שצילם, בעיתון – צילום של גופת מת שפניו גלויים, במסע הלוויתו בעיר חברון. ידיעות אחרונות טענה כי לא קיימת זכות יוצרים בחדשות היום וכן, שהיא רכשה את זכות השימוש בצילום, מהתובע, כדין.
 
גופת המת עוררה עניין חדשותי רב, היות ובמקום להיות עטופה בתכריכים, הייתה חשופה לעין כל. הדבר היה יוצא דופן במיוחד לאור העובדה שמרבית תושבי חברון, הם שומרי מצוות.
 
השופטת דליה מארק-הורנצ'יק, מתייחסת לעובדה כי צילום מסע ההלוויה דרש מהתובע יצירתיות, גילוי תושייה ואומץ בעמידה מול קהל האבלים המתנגד – התנגדות מילולית ופיסית – לנוכחותם של צלמי עיתונות. גם על הייחודיות של הצילום אין חולק. המחלוקת סובבת סביב השאלה האם נכרת בין התובע לבין העיתון חוזה, לפיו רכש העיתון את הזכות לשימוש חד פעמי בצילום המדובר. במידה ולא נכרת חוזה כאמור, נשאלת השאלה, האם הייתה מצד העיתון פגיעה בזכות היוצרים ו/או בזכות המוסרית של התובע בצילום.
 
נוהג קיים בין צלמי עיתונות למערכות עיתון הוא, כי צלם שולח לעיתון מספר צילומים באיכות (רזולוציה) נמוכה, בבחינת הצעה להציעה הצעה. אם העיתון מתרשם ומחליט לרכוש צילום זה או אחר, ואם במסגרת המו"מ בין הצדדים, מסכם העיתון עם אותו צלם על המחיר לשימוש ו/או הבלעדיות בצילום, אז נכרת החוזה.
השופטת קבעה כי השימוש אותו עשה "ידיעות אחרונות" בצילום אשר הועבר אליו לצורך התרשמות והצעה להציע הצעה, נעשה ללא הסכמת התובע ולא על-פי חוזה בין הצדדים.
 
ברגע שנקבע שהשימוש בצילום מצד "ידיעות אחרונות", היה שלא כדין, עולה סוגיית זכויות היוצרים, אשר קיימות בצילומים בהתאם לסעיף 35(1) לחוק זכות יוצרים. צילום, ככל יצירה, הוא תוצר של השקעת משאב אנושי, פרי עמלו הרוחני של היוצר. צילום מקיים כמעט תמיד את יסוד המקוריות המינימלית הנדרשת על פי דיני זכויות יוצרים, הגם שצילום הוא לכאורה פעולה טכנית המנציחה מציאות.
 
היות וישנן זכויות יוצרים בצילומים, כאמור, התובע הוא בעל זכות היוצרים בצילום המדובר. לפי בית המשפט, הפרה של זכות יוצרים זו תהיה, בין היתר, כשמאן דהוא מפרסם את הצילום, או חלק ניכר ממנו, ללא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים. הסכמה כזו יכול שתהיה בכתב או בעל פה. בנסיבות מסוימות, אף ניתן לייחס לבעל הזכות הסכמה משתמעת בשתיקה או בהתנהגות.
 
ההסכמה לשימוש ביצירה היא בשיקול דעתו של בעל זכות היוצרים – כבעל זכות קניינית ביצירתו, כפי שנקבע זה מכבר בפסיקה – ורשאי הוא לאסור העתקתה או להתנות אותה בתנאים כגון תשלום. משלא נתן התובע את הסכמתו, ואף לא מכללא לשימוש בתמונה, ההפרה מתקיימת, משפורסם הצילום שלא בהסכמתו של התובע, בעל זכות היוצרים ביצירה, בצילום. על כן, עומדת לתובע זכות לפיצוי, אף ללא הוכחת נזק. בבואה לפסוק את הפיצוי הראוי במקרה זה, לקחה השופטת בחשבון את הייחודיות של היצירה, גודלו של העיתון המפר וכן, את העובדה כי הנתבעת הפרה במתכוון ובאופן בוטה, את זכות היוצרים של התובע. לכן, קבעה השופטת כי על "ידיעות אחרונות" לשלם לתובע סך של 20,000 ¤.
 
סוגיה נוספת שנתעוררה משלא נכרת הסכם בין הצדדים, היא הפרת הזכות המוסרית של התובע בצילום. פרסום הצילום הייחודי והנדיר ברזולוציה נמוכה הפחית ממהות התמונה ומערך היצירה. הזכות האישית העומדת לתובע כיוצר הצילום מזכה אותו בזכות לשלמות – זוהי הזכות של התובע כיוצר שלא יפגעו ביצירתו ובכלל זה, שלא יפרסמו אותה ברזולוציה נמוכה. מידת העדרו של "ההיבט האומנותי"  שבצילום, איננו מפחית מן המקוריות או מן הפגיעה בזכות לשלמות. גם במקרה זה קמה לתובע זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק. ההנחה היא כי בכל מקרה שבו נפגעת זכות השלמות, ממילא מתקיים לכל הפחות, נזק שאינו ממוני והוא – פגיעה בשם או בכבוד  ועגמת נפש. השופטת חייבה את "ידיעות אחרונות" לשלם לתובע עבור הפרת הזכות המוסרית סך של 10,000 ¤.
 
השופט דליה מארק-הורנצ'יק המשיכה וקבעה כי עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט עשויה להתקיים כלפי מי שמחקה או מעתיק/מפרסם יצירה בחוסר תום לב או תוך תחרות בלתי הוגנת או הפרת הלכות המסחר ההוגן. במקרה זה, פרסום הצילום בעיתון הנתבעת נעשה תוך הפרת חובת האמון המפורשת החלה בין הצדדים. הנתבעת נטלה לעצמה את פרי המאמצים היצירתיים של התובע, מבלי להשקיע דבר משל עצמה, תוך הפרה של הליכי מסחר הוגן. לכן, השופטת חייבה את "ידיעות אחרונות" להשיב לתובע את הזכייה שלה מההפרה, אותה העריכה השופטת בסך של 2,500 ¤.  וזאת, בנוסף לסכום הפיצוי שנפסק בגין הפרת זכות היוצרים.
 
ת.א (ת"א) 36419/04 דנינו יהונתן נ' ידיעות אחרונות בע"מ (ניתן ביום 26/12/2006)

_______________________________________________________________________
לעניין האחרון שנדון בפסק הדין, יצוין כי זהו מקרה נוסף שבו בית המשפט פוסק כנגד נתבע בגין הפרת זכות יוצרים, גם בעילת עשיית עושר ולא במשפט. מקרה אחר שבו פסק בית המשפט כנגד נתבע, בשתי העילות, היה בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין "דוד הכי טוב" [ת.א(י-ם) 6157/04]. פסיקות אלו מסמנות מגמה של הרחבת השימוש בעילת התעשרות שלא כדין בתחום הקניין הרוחני, מגמה המהווה המשך לפסיקת בית המשפט העליון בעניין א.ש.י.ר [רע"א 5768/94].
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.