זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים: ביהמ"ש העליון קבע בדיון נוסף: חברות הכבלים מפרות זכויות יוצרים בהעברה של שידור המוגן בזכויות יוצרים

יוני 2004
 
שבעה שופטי ביהמ"ש העליון שהתקשו למצוא בהוראותיו המיושנות של חוק זכות יוצרים, 1911 תשובה לשאלה שמעלה הטכנולוגיה המודרנית, קראו למחוקק לתקן את החוק ולהתאימו לתקופתנו.
 
קריאה זו הופנתה אגב קביעת ביהמ"ש, שניתנה ברוב דיעות של ארבעה שופטים מול שלושה, כי חברות הכבלים הפרו את זכויות היוצרים של חברת Tele Event ע"י העברת שידורי ערוצים זרים המוגנים בזכויות יוצרים.
 
חברת Tele Event רכשה זכויות בלעדיות לשידור טורניר הטניס בווימבלדון בשנים 1991-1992 לצופים בשטח מדינת ישראל. במקביל רכשו גורמי שידור ברחבי העולם את זכויות השידור לאיזורים אחרים על פני הגלובוס, בהם שלושה ערוצים זרים ששידוריהם הועברו לישראל דרך חברות הכבלים - RTL, Star TV והערוץ הטורקי. כתוצאה מהעברת ערוצים אלה לישראל, היה הצופה הישראלי יכול לצפות בטורניר בערוצים הזרים.
 
חברת Tele Event טענה כי העברת השידורים הזרים ע"י חברות הכבלים, שמהווה שידור משנה, מפרה את זכויות היוצרים שלה – הזכות לבצע בפומבי וזכות ההפצה לצרכי מסחר. ביהמ"ש העליון פסק בשנת 2001 כי אכן הופרו זכויות היוצרים של חברת Tele Event ע"י חברות הכבלים; חברות הכבלים עתרו לדיון נוסף בשאלה האם שידור משני בכבלים של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, מפרה זכויות יוצרים. לטענת החברות, אין להטיל עליהן אחריות לתכנים המועברים על-ידם בשידור משנה, הואיל ואין להן שליטה על תכנים אלה. החברות אף הזהירו שהטלת אחריות שכזו תביא להחשכת המסך.
 
השאלה העיקרית שעמדה להכרעה היתה זו: האם שידור המשנה של חברות הכבלים הפר את זכויות היוצרים של חברת Tele Event? או, במילים אחרות, האם שידור משנה הוא פעולה שהיא חלק מזכות היוצרים של בעל זכות היוצרים. החוק אינו מספק תשובה חד-משמעית לשאלה זו, שכן בעת חקיקתו בתחילת המאה לשעבר, לא חלם המחוקק האנגלי על שידורים מסוג זה, וספק אם בכלל חזה שידורים ראשיים.
 
שבעת השופטים נחלקו בדעותיהם בשאלה זו. שופטי הרוב - מצא, טירקל, ריבלין ונאור, סברו כי חברות הכבלים הפרו את זכות היוצרים בשידור כאשר שידרו בשידור משנה את השידורים המוגנים בזכות יוצרים. שידור המשנה הוא ביצוע פומבי של היצירה, ואף הפצה שלה לצורכי מסחר. הזכויות לביצוע פעולות אלה הן של בעל זכות היוצרים ולכן מי שמבקש לבצען צריך לקבל את רשותו.
 
אף שופטי המיעוט - חשין, אור ובייניש - הסכימו שיש לכלול שידור ראשוני של יצירה בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובכל דרך אחרת בגדר ביצוע פומבי של היצירה המוגן בחוק זכות יוצרים; אך מנימוקים שונים סברו כי אין לכלול גם שידור משני במסגרת הזכות.
 
המבחן שקבע השופט חשין הנו ההבחנה בין פעילויות ראשוניות-אקטיוויות, החושפות את היצירה לצפייה (כגון, השידור הראשוני של הטורניר), ועליהן חל חוק זכות יוצרים – לבין פעולות פסיוויות כ"העברה" של שידור ששודר, עליהן לא נועד החוק לחול.
 
השופט ריבלין סבר כי הבחנה זו מוטעית, שכן חברות הכבלים פועלות באופן אקטיבי להעברת השידור, לרבות בחירת הערוצים שישודרו, גביית כסף מהמנויים וכו ' . השופט ריבלין הציע הבחנה אחרת לצורך בחינת הביצוע הפומבי, שהנה בין שימוש פרטי לבין שימוש מסחרי, ומכאן שחברות הכבלים אכן מבצעות ביצוע פומבי של היצירות ע"י השידור המשני של היצירות.  
 
השופט חשין המשיך וציין, כי במדינות רבות מוענק לחברות כבלים ולווין רשיון סטטוטורי להעביר שידורי משנה. עם זאת, לדעת שופטי הרוב, עובדה זו דווקא מוכיחה כי השידור המשנה הוא חלק מזכות היוצרים, שאם לא כן, לא היה כל צורך ברשיון. יתרה מזו, במסגרת הרשיונות הסטטוטוריים הנהוגות במדינות הנדון, מחוייב מש?דר המשנה לתשלום תמלוגים לבעלי הזכויות ביצירות המשודרות. מתן פטור כללי למשדר המשנה ללא חובת תשלום תמלוגים יפגע בבעלי זכויות היוצרים.
 
השופטת בייניש סברה כי אמנם, המחוקק המנדטורי לא צפה שידור משני, אך אמרה כי ברור שאין בכך כדי להצדיק את צמצום היקפה של זכות היוצרים לשידור ראשוני בלבד, שהרי המחוקק המנדטורי לא צפה גם שידור ראשוני  - או למעשה, כל שידור טלוויזיה. עם-זאת, השופטת אינה מעוניינת להטיל אחריות על שידורים משניים בגין הפרת זכויות יוצרים שכן לדעתה הדבר עלול לפגוע באינטרסים ראויים, כגון חופש הביטוי, חופש המידע והאינטרס כי מידע רב ומגוון ככל הניתן מהעולם הרחב יהיה נגיש לציבור בישראל.
 
בתגובה לחשש שהביע השופט חשין, כי הפעילות השוטפת של חברות הכבלים תיפגע אם יוחלט כי על החברות לקבל את אישורם של כל בעלי הזכויות, הציעה השופטת נאור שההגנה על חברות הכבלים תסופק במישור החוזי – החברות יתנו בחוזה השידור עם המשדרים הזרים כי בפעילותן לא תהא הפרה של זכויות יוצרים, ואף ידרשו הסכמה לשיפוי במקרה של הפרה. כך, מערכת ההסכמים בשרשרת ההעברה "תתמחר" את התשלום שיש לשלם לבעל זכויות היוצרים, לכל איזורי ההפצה שבעל זכות היוצרים הרשה להעביר אליהן שידורים, ומשדר המשנה לא יצטרך לנהל מו"מ ישיר עם בעלי הזכויות.
 
כאמור, כל השופטים סברו כי סוגיה זו נובעת מכך שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מהמשפט, וקראו למחוקק להתערב ולהתאים את חוק זכות יוצרים למציאות הטכנולוגית המודרנית.
 
יצוין, כי בשונה מהמדינות האנגלו-סקסיות המאוזכרות בפסק הדין, שבהן נהוג כאמור רשיון סטטוטורי לביצוע שידורי משנה, באיחוד האירופי נזקק משדר המשנה לרשיון מאת בעלי זכויות היוצרים לביצוע שידוריו, אולם על מנת להבטיח את אפשרות ההתקשרות נקבע כי ניהול הזכויות יהיה אך ורק בידי תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים.
 
דנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות ' ואח ' נ ' TELE  EVENT LTD ואח '
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.