זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים: קנדה: לא ניתן לחייב ספקי אינטרנט בגין הפרת זכויות יוצרים ע”י משתמשי הקצה

יולי 2004
 
ביהמ"ש העליון הפדרלי בקנדה קבע בדעת רוב כי ספקי שירותי אינטרנט לא יחוייבו בתשלום תמלוגים ליוצרים, בגין הורדת יצירות מוגנות ע"י משתמשי קצה. עם זאת, דעת הרוב הביעה הבנה ליוצרים, והכריזה כי "יכולתה של רשת האינטרנט להפיץ יצירות אמנות ואינטלקט הנה אחד החידושים הגדולים של עידן המידע, ויש לסייע לשימוש זה, ולא לדכאו. אך אין לעשות זאת באופן בלתי הוגן, על חשבונם של היוצרים."
 
השאלה העיקרית שנדונה בעתירה הנה, על מי מוטל לפצות יוצרים מוזיקליים בגין זכויות היוצרים שלהם ביצירות מוזיקליות המורדות ע"י גולשים בקנדה מאתרים הממוקמים במדינות זרות באמצעות רשת האינטרנט. SOCAN, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוזיקה בקנדה, שהנה ארגון קולקטיבי המקצה זכויות שימוש ביצירות של החברים באגודה, ביקשה לגבות תמלוגים מספקי שירותי אינטרנט (ISP) הממוקמים בקנדה. האגודה טענה שספקי האינטרנט מפרים את זכותו החוקתית הבלעדית של בעל זכות יוצרים – להעביר (בחוק הקנדי: communicate) את היצירה לציבור באמצעות תקשורת, ו/או לאשר תקשורת שכזו. ספקי האינטרנט טענו כי אינם "מעבירים" או "מאשרים העברה" של יצירה מוזיקלית לאיש, אלא הנם מעין צינור בלבד, ואינם מפקחים על תכני תעבורת האינטרנט אותה הם מאפשרים.
 
ביהמ"ש נדרש תחילה לסוגיית אכיפת דיני זכויות היוצרים, שהנם טריטוריאליים מטבעם, ברשת האינטרנט: קומוניקציית אינטרנט החוצה גבול לאומי אחד או יותר, מתרחשת למעשה ביותר ממדינה אחת (לכל הפחות, במדינת ההעברה ובמדינת הקבלה). ביהמ"ש שלל את הגישה לפיה סמכות שיפוט קיימת רק כאשר השרת המאפשר את תעבורת הנתונים ממוקם בתוך המדינה, וקבע כי ניתן להפעיל את חוקי המדינה כל אימת שמתקיים קשר אמיתי ומהותי בין המדינה לבין קומוניקציית האינטרנט. מכאן שקנדה יכולה להפעיל סמכות שיפוט בענייני זכויות יוצרים הן בהקשר של העברת נתונים שמקורה במדינה, והן בהקשר של העברת נתונים שמקורה במדינת חוץ, אך המתקבלת בקנדה.
 
החוק הקנדי שולל הטלת אחריות על גורמים מתווכים בלבד, ולפיכך כל עוד ספק האינטרנט אינו מעורב בעצמו בפעולות הקשורות לתכני הקומוניקציה, אלא הוא משמש כצינור נייטרלי, הנוקט אך ורק באמצעים החיוניים להעברת אינפורמציה ע"י המשתמשים, אין לראות בו כ-communicator (או כ"מעביר לציבור" במקבילה הישראלית). בהקשר זה נדרש ביהמ"ש לסוגיית העותקים הזמניים של הנתונים המועברים באינטרנט, הנשמרים ע"י ספק האינטרנט בזכרון ה- cache על השרת שלו, על מנת לאפשר העברה מהירה וזולה יותר למשתמשים הבאים, המעוניינים באותם נתונים. דעת הרוב סברה כי שמירת העותקים הזמניים הנה תוצר של התפתחות הטכנולוגיה והאינטרנט, והנה מוכתבת ע"י הצורך לאספקת תקשורת אינטרנט מהירה יותר; לפיכך, אין לראות בשמירת עותק זמני כהפרה של זכויות היוצרים ע"י ספקי האינטרנט.
 
עם זאת, טענתה של SOCAN לגבי העותקים הזמניים נתקבלה ע"י אחת משופטי הרוב, וחלק משופטי המיעוט, אשר קבעו כי מקום שבו נשמר עותק זמני שכזה על מחשב הממוקם בקנדה, והוא מועבר בהמשך, נוצרת הפרה עצמאית של זכויות יוצרים בקנדה, וכי אין בתרומתו של העותק הזמני למהירות ולהוזלת תמסורת הנתונים באינטרנט כדי להפכו לאמצעי חיונילהעברת הנתונים.
 
Society of Composers, Authors and Music Publishers of v. Canadian Association of Internet Providers
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.