זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

קניין רוחני: ספרייה ציבורית רשאית להשאיל תקליטורים של מוסיקה

בית המשפט העליון דן בערעור על פסק דין של בימ"ש המחוזי, בו תבעו המפיקות של תקליטים ותקליטורים את עיריית חולון, אשר נהגה להפעיל בספרייה הציבורית של העיר גם ספרייה מוסיקלית בה ניתן היה לשאול תקליטורים.
 
תמורת תשלום צנוע (כמחירו של תקליטור אחד) והפקדת פיקדון ניתן היה לרכוש מנוי לארבעה חודשים. מנגד התחייב המנוי להחזיר את התקליטורים ששאל תוך פרק זמן קצוב. בנוסף התחייב המנוי שלא להעתיק או להקליט חומר אותו שאל מהספרייה.
 
אין חולק שהחברות המפיקות הן בעלות זכויות היוצרים בתקליטורים. לפיכך, לטענת התובעות (המשיבות בערעור), הפרה עיריית חולון את זכות היוצרים שלהן מאחר והשאלת התקליטורים בספרייה נעשתה ללא קבלה מראש של הסכמתן לכך. לפי סעיף 3ו לפקודת זכויות יוצרים "השאלה או השכרה, לצורכי מסחר, של קלטת שבה טבועה יצירה או חלקה המהותי, היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים".
 
לפיכך, השאלה המרכזית שניצבה במרכז הדיון בבימ"ש המחוזי הייתה האם פעילותה של הספרייה נפלה בגדר "השאלה או השכרה לצורכי מסחר" של אותם תקליטורים. בית המשפט המחוזי, שדן בתביעה כערכאה ראשונה, קיבל את טענת התובעות וקבע שהעירייה פגעה בזכות הקניין של התובעות פגיעה העולה על הנדרש  והורה להפסיק כל השאלה או השכרה של תקליטורים על-ידי הספרייה.
 
לאחרונה, לאחר פסק דינו של בימ"ש המחוזי, התקבל בכנסת תיקון לחוק הספריות הציבוריות. בתיקון נקבע כי "ספר" כולל כעת גם תקליט ותקליטור. ומכאן, שספריה ציבורית רשאית מעתה להשאיל תקליטורים כשם שהיא משאילה ספרים- למבוגרים, בני נוער וילדים.
 
כעת, בעקבות התיקון לחוק, השאלה המרכזית העומדת בערעור היא היקפה של זכות ההשכרה וההשאלה של תקליטורים. לדעת כב' סגן הנשיא לוין, קיומה של זכות קניינית מותנית בכך שההשאלה או ההשכרה נעשו ל"צורכי מסחר", ועל כן לפני שבאים לבדוק את ה"מידתיות" בפגיעה בזכות קניינית, יש לקבוע תחילה כי אכן קיימת זכות קניינית שנפגעה. כדי לקבוע האם יש פגיעה בזכות יוצרים עלינו לצקת תוכן לדיבור "לצורכי מסחר", תוך מתן משקל לאינטרסים היחסיים של הטוען לבעלות קניינית מזה ולצורכי הציבור מזה. בפסק הדין בוחן השופט את המצב במשפט המשווה:
 
על פי הדין הקיים בארצות הברית, ספרייה הפועלת ללא כוונת רווח רשאית להשאיל או להשכיר תקליטורים ובלבד שגם ההשאלה או ההשכרה עצמן תיעשנה ללא כוונת רווח. רשות זו בעינה עומדת גם אם הספרייה נוהגת לגבות תשלום צנוע לכיסוי הוצאותיה המנהליות. עם זאת, ברור לכולם שייתכן שמי ששכר תקליטור עשה כן למטרת שכפולו וכתחליף לרכישתו. על כן, קובע החוק מנגנון לפיצוי בעלי זכויות היוצרים בגין הנזק שעשוי להיגרם להם כתוצאה מהקלטה ביתית בדמות קרן אליה מעבירים כספים יצרני מכשירי הקלטה הדיגיטאליים ויבואניהם.  גם אצלנו נקבע פתרון דומה לבעיית ההקלטה הביתית (סעיף 3ד לפקודה).
 
ראוי לציין שלפי הדין הישראלי, כמו גם האמריקאי, הקלטה של יצירה ע"י משתמש ביתי, העושה כן שלא לשם מטרה מסחרית, אינה בגדר הפרת זכות יוצרים או מבצעים.
 
השופט ממשיך ובוחן את המצב המשפטי הנהוג במדינות האיחוד האירופי, שם נקבעה אפשרות למתן פטורים במשטר החוקי הפנימי של המדינות החברות. אולם מתן הפטור מתאפשר רק כאשר מדובר ב"השאלה" ולא כ"השכרה", כשהיסוד המבחין בין שתי הפעולות הללו הינו מטרת השגת היתרון המסחרי במישרין או בעקיפין. בהתאם לזאת, נשאלת השאלה כיצד יש להגדיר את פעילותה של הספרייה הציבורית נשוא הדיון? האם העובדה שהספרייה עוסקת בפעילות קבועה המתייחסת לציבור מתחלף של אנשים מספיקה בכדי לקבוע שהפעילות הינה לצורכי מסחר? בית המשפט משיב על כך בשלילה: פרשנות שכזו חותרת תחת העיקרון הבסיסי המנחה את פעילותה של ספרייה ציבורית, הטמון בעצם היותה "ציבורית", דהיינו פתוחה לציבור הרחב. אולם, בית המשפט אינו מסתפק בכך ובודק גם האם פרשנות שכזו עולה בקנה אחד עם תכליתם של דיני זכויות היוצרים:
 
הדין הישראלי הינו מורשת של המשפט האנגלו-אמריקאי אשר על-פיו ההצדקה הבסיסית לדיני זכויות יוצרים נתפשת כרצון לתת תמריץ ליוצר על מנת להשיג נגישות מכסימלית של היצירה לציבור הרחב, ועל כן, קבע בית המשפט, פעילותה של הספרייה אינה מהווה פעילות לצורכי מסחר.
 
ע"א 326/00 עיריית חולון נ' אן. אם. סי מוסיקה בע"מ
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.