זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים, תקשורת ומדיה: יש ביקורת ויש ביקורת

מרץ, 2003
 
עיתון הארץ פרסם בשתי הזדמנויות שונות תמונות, אשר צולמו ע"י התובעת, זום 77, וללא הסכמתה, במסגרת מדור ביקורת של העיתון. תמונות אלה פורסמו קודם לכן בעיתון "ידיעות אחרונות". בית המשפט השלום בירושלים קבע, כי אחד מהפרסומים חוסה בצלה של הגנת השימוש ההוגן בחוק זכות יוצרים כביקורת הוגנת ואילו הפרסום השני אינו מוגן והוא מהווה הפרת זכות יוצרים.
 
בשני המקרים פורסמו התמונות במדור הביקורת "ראיתי שמעתי" בעיתון הארץ. במקרה הראשון פורסם צילום המתעד את השחיין האולימפי מיקי חליקה המנשק את ידו של המקובל כדורי. במקרה השני פורסמה תמונתו של הח"כ אחמד טיבי אוחז בשלט במהלך הפגנה, ובשלט כתוב: "לא להרג ילדי עיראק".
 
השאלה המרכזית העולה בפסק הדין היא האם פרסום התמונות של התובעת בעיתון במסגרת מדור ביקורת נכלל בחריג להגנה על זכות יוצרים הקבוע בסעיף 2(1)(א) לחוק זכות יוצרים, או שמא יש בפרסום משום הפרת זכויות יוצרים של התובעת.  סעיף 2(1) קובע שני תנאים מצטברים: כי יהיה מדובר בביקורת וכי הביקורת תיעשה במסגרת טיפול הוגן ביצירה. אין המשמעות כי כל יצירה אשר תפורסם תחת מעטה זה של "מדור ביקורת" תיכלל מייד במסגרת החריג של הסעיף הנ"ל ותזכה להגנת הביקורת. הרציונל להגנה על ביקורת איננו רלוונטי רק לביקורת שלילית המפחיתה מערכו של המקור, כי אם לכל סוג של בחינה, ניתוח והערכה. לפיכך פסקה כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן כי ביקורת על כתבה עיתונאית הכוללת תמונה היא ביקורת. על המפר נטל ההוכחה כי שימושו הוא שימוש הוגן. ארבעה שיקולים עיקריים להכרעה (כפי שנקבעו בפרשת גבע): מטרת השימוש ואופיו; טבעה של היצירה המוגנת; היקף השימוש (מבחינה איכותית מהותית) ביחס לכלל היצירה המוגנת; והשפעת השימוש על ערכה של היצירה המוגנת ו/או על השוק הפוטנציאלי שלה.
 
במסגרת בחינת טבעה של היצירה המוגנת, על פי השיקולים הנ"ל, קבעה השופטת כי בעניין אחמד טיבי פרסום התמונה עומד במבחן הוגנות השימוש. לקביעתה, התמונה שימשה אמצעי חשוב לצורך ביקורת חברתית-פוליטית. עניינה של הביקורת, הוא בפער שבין המלל בידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" לפיה תמך אחמד טיבי בסדאם חוסיין, לבין העובדות כפי שאלו עולות לכאורה מהתמונה שמופיעה באותה ידיעה, היינו השלט שנשא הח"כ. פרסום הביקורת ללא התמונה היה פוגע במידה ניכרת בביקורת אשר הושמעה, מה שאין כן במקרה של תמונה השחיין והרב. במקרה זה, עיקרה של הביקורת הינה בחשיפת צדדים נסתרים שעומדים מאחורי הידיעה והצילום שהופיעו ב"ידיעות". מאמר הביקורת בסמוך לתמונה חושף לציבור את המאבק בין שני העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". השימוש בתמונה כאמצעי הסברה לקוראים על מה "עומד" מאחוריה, אינו יכול לבוא בגדר אמצעי לצרכי ביקורת. באותה מידה היה אפשר לספר את סיפור המעשה שמאחורי הקלעים ללא פרסום התמונה. התמונה אינה ממחישה את הביקורת של המאמר ואינה מסייעת לה בכל דרך שהיא.
 
כמו כן קבעה השופטת כי לא ניתן לעשות שימוש ערטילאי בכל תמונה ולהצדיק זאת תחת מעטה הביקורת, יש להקפיד על המידתיות. זאת, כדי שלא להפר את האיזון הראוי בין זכויות היוצרים לבין זכות הביטוי והזכות להביע ביקורת פומבית תוך עזרה והסתייעות באמצעים כגון תמונות. לא מדובר על הסתייעות סתמית או כזאת שכל מטרתה היא למשוך את עיני הקוראים אלא מדובר בהסתייעות אמיתית, כנה, הוגנת, כזאת שהתרומה שלה להבעת הביקורת הפומבית תצדיק הפרה לכאורה של זכויות היוצרים. בניגוד לתמונה בעניין אחמד טיבי, תמונה השחיין והרב אינה מסייעת להבנת הביקורת ואף אינה ממחישה אותה.
 
ת.א.  (שלום ירושלים) 008107/01 זום 77 בע"מ נ' הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ (מוסף מיוחד) (כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן).
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.