זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

תקשורת ומדיה: גם לסלברטיז יש זכות לפרטיות: בית הלורדים פסק לדוגמנית נעמי קמפבל פיצויים בגין פגיעה בפרטיות

מאי, 2004
 
בפסק דין תקדימי קבע בית הלורדים בדעת רוב של 3 מול 2, כי הצהובון האנגלי ה-Daily-Mirror הפר את פרטיותה של דוגמנית-העל נעמי קמפבל, וחייב את העיתון לשלם לה פיצויים – החלטה שמוסיפה נפח לזכות שהוכרה באנגליה אך לפני שנים אחדות בעקבות חקיקת חוק זכויות האדם, לאור החוקה האירופית בדבר זכויות אדם.
 
נעמי קמפבל הנה דוגמנית מפורסמת, עד כדי כך ש"אפילו השופטים יודעים מי היא", כלשונה של הברונס הייל שפסקה בעניין. כדבריו של הלורד הופמן, "נעמי קמפבל חיה מהפרסום. מה שהיא מוכרת הוא היא-עצמה: הופעתה ואישיותה." 
 
בפברואר 2001 פרסם עיתון ה"מירור" כתבת שער, שכותרתה היתה "נעמי: אני מכורה לסמים". הכתבה הציגה את תמונתה של הדוגמנית מחוץ למקום המפגש של "נרקומנים אנונימיים", שנלקחה בהחבא ע"י צלם פפארצי עצמאי עבור ה"מירור", ודיווחה כי קמפבל משתתפת בפגישות אלו מזה שלושה חודשים. הטון הכללי של הכתבה היה אוהד, אך קמפבל לא התרשמה מהסימפטיה ופתחה בהליכים כנגד מו"ל ה"מירור". בשלב זה כבר היתה תגובתו של העיתון פחות אוהדת, והוא קרא (בתרגום חופשי): "אם נעמי קמפבל רוצה לחיות כמו נזירה, שתצטרף למנזר. אם היא רוצה את הריגוש של חיי הבידור, היא צריכה לקבל את כל מה שזה מביא איתו".
 
בהליכים המשפטיים טענה קמפבל להפרת חובות אמון ולפיצויים תחת ה-Data Protection Act. הואיל  וגם לאחר חקיקת חוק זכויות האדם, הזכות הפרטיות אינה מוכרת באנגליה נאלצו השופטים בבית הלורדים למתוח  את העילות הקיימות ולהכניס את עילת הפגיעה בפרטיות דרך "הדלת האחורית", משום שסברו שיש מקום להגנה על הפרטיות במקרה זה.
 
למעשה, לא היתה מחלוקת לגבי זכותו של העיתון לפרסם את הידיעה בדבר עצם היותה של קמפבל מכורה לסמים, כמו גם העובדה שהיא נמצאת בטיפולי גמילה, וזאת משום שהדוגמנית עצמה הכריזה בעבר כי היא, שלא כמו דוגמניות אחרות, לא נפלה למלכודת הסמים, ובכך העלתה בעצמה את הנושא והיתה מנועה מלטעון כנגד העיסוק בו. לפיכך, עיקר הדיון נסוב סביב פרסום הפרטים הספציפיים בדבר השתתפותה של הדוגמנית במפגשי "נרקומנים אנונימיים" (NA), פרסום משך הטיפול וטיבו, ופרסום התמונה.
 
שופטי המיעוט העלו נימוקים לדחיית הערעור, בין היתר משום שיש להבחין בין פרסום מידע מסוג זה אודות אזרח מן השורה, לבין פרסום המידע אודות דוגמנית מפורסמת, שמחפשת פרסום אודות תחומים נרחבים מחייה האישיים, ומעסיקה יחצ"נים ויועצים על כל צעד ושעל.
 
מרכז הפסיקה של כל השופטים היה בעריכת איזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות. צוין כי שני הערכים הם ערכי יסוד בעלי משקל רב, אך השופטים היו ערים לעובדה כי לא מדובר בסוגיה שבמרכז חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, אלא מדובר, כדבריה של השופטת הייל,  ב"סלבריטאית פרימה-דונה נגד צהובון מנצל-סלבריטאים". שופטי הרוב סברו כי לא היתה הצדקה לפרסם את הפרטים המדויקים אודות השתתפותה של קמפבל בפגישות ה-NA ואת תמונתה במקום, שכן כתוצאה מהפרסום לא היתה קמפבל יכולה לשוב לפגישות אלו, ובכך נפגעה השתקמותה. לאור אינטרס ההשתקמות של הסלבריטאית, סברו שופטי הרוב כי יש להעדיף את זכותה של קמפבל לפרטיות על פני חופש הביטוי של העיתון, ופסקו כי על העיתון לשלם לדוגמנית פיצויים צנועים בשיעור 3,500 ליש"ט, וכן הטילו עליו את תשלום הוצאות המשפט, המוערכות בכמיליון ליש"ט.
 
House of Lords, Campbell v MGN Ltd [2004] UKHL 22
 
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.