זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות מבצעים: הזכות המוסרית של המבצע וקרדיט על השמעה ברדיו

 

 

עו''ד טוני גרינמן

 

דצמבר 2016

 

זכויות מבצעים: הזכות המוסרית של המבצע וקרדיט על השמעה ברדיו

 

בית משפט השלום בתל אביב (מפי השופט עזריה אלקלעי), דן באחרונה בתביעה בעילה של פגיעה בזכות המבצעים שהגישה הזמרת רונית רולנד נגד תחנת הרדיו גלגל''צ, בכך ששדרני התחנה נמנעו מלהקריא את שמה של התובעת כאשר השמיעה פעמיים שיר שבוצע על ידה יחד עם להקת ''מיומנה''.

 

עניינם של דברים הוא בגרסת כיסוי לשיר ''פומפיי'' אותה התבקשה להקת ''מיומנה'' לבצע עבור גלגל''צ לרגל המצעד השנתי הבינלאומי. הלהקה פנתה לרולנד בבקשה להפיק, לעבד ולשיר יחד עם חברי הלהקה וסוכם כי העבודה תעשה ללא תמורה כספית, אולם רולנד תזכה להכרה על חלקה בעת השמעת השיר. בין רולנד לגלגל''צ לא סוכם דבר. קובץ השמע שהועבר לגלגל''צ כלל רשימת קרדיטים מלאה בה נכתב כי המבצעים עם ''מיומנה'' ורונית רולנד. עם זאת, בפעמיים שבהן הושמע השיר על ידי גלגל''צ, ניתן קרדיט ל''מיומנה'' בלבד מבלי לאזכר את שמה של רולנד, זאת למרות מספר פניות שנעשו לתחנה בדרישה להעניק לה קרדיט במהלך השידור. הפלטפורמה היחידה בה שמה אוזכר היא עמוד ה- YouTube של התחנה אשר ליווה בצמוד את התוכנית.

 

השאלה המרכזית לה נדרש בית המשפט היא האם יש חובה לתת קרדיט למבצע בשידור ובאיזה  היקף. טענותיהן המרכזיות של הצדדים נסובו סביב פרשנות סעיף 4א(א) לחוק זכויות מבצעים, אשר קובע את היקף הזכות המוסרית של המבצע. לטענת התובעת, אי ציון שמה מהווה פעולה שיש בה משום הפחתת ערכה ביחס לביצוע השיר ופוגע בשמה ובכבודה כמבצעת השיר. לטענת הנתבעת, הסעיף מתייחס לפעולות של ''טביעה'' ו''שעתוק'' ואינו חל על ''שידור'', ומכאן כי אין כל חובה על תחנת הרדיו לאזכר את שם המבצע לאחר השמעת השיר. כמו כן טענה כי אין כל הבחנה בחוק בין מבצע ראשי למשני, ופרשנות הסעיף באופן שתחול על ''שידור'' תוביל לתוצאה אבסורדית שתחייב כל תחנת רדיו לאזכר את שמם של היוצרים והמבצעים במהלך השידור.

 

בית המשפט דחה את הפרשנות המוצעת על ידי הנתבעת, וקבע כי אינה מתיישבת עם לשון הסעיף, אשר מלמדת כי לזמר המבצע שיר יש זכות כי שמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידו, לרבות בעת שידור הביצוע. עם זאת, קבע כי אין זו תכליתו של החוק להוביל להקראת רשימה מלאה של שמות המבצעים כהגדרתם בחוק. בעניין זה בית המשפט התייחס לסייפת סעיף 4א' בה נכתב: ''בהיקף ובמידה המקובלים לאותו עניין'' וקבע שזו באה לסייג את היקף חובת ההקראה וליצוק לתוכה תוכן בהגיון, בסבירות ובהתאם למקובל ולנהוג באותו עניין. כך לדוגמה מקום בו משודרת תוכנית השמעת שירים ברצף ללא קריינות, אין כל צורך להקריא את שמות המבצעים ומקום בו משודרת תוכנית בה מושמעים שירים ועל פי החלטת המערכת והנהוג מציינים את שם הזמרים המהווים חלק מהמבצעים (ללא אזכור הנגנים, זמרי הרקע וכו'), הרי שבכך די כדי לענות על הדרישה.

 

במקרה דנן, התנהלות גלגל''צ במהלך שידור המצעד הלועזי השנתי הנוכחי, ובשנתיים שקדמו לו, מלמדת על ''היקף והמידה המקובלים לאותו עניין''. גלגל''צ נהגה להקליט קדימונים בהם שמות מבצעי השירים, ובמצעד הלועזי השנתי נהוג להקריא את שמות הזמרים המבצעים ולתת להם קרדיט. משמקובל להקריא את שמות הזמרים המבצעים, קבע בית המשפט כי לא היו עורכי התוכנית רשאים להשמיט את שמה של התובעת, והשמטה שמה מהווה בנסיבות העניין פגיעה בזכותה המוסרית. בנוסף, קבע כי אין די באזכור שמה של התובעת בדף ה- YouTube של התוכנית בכדי להוות תחליף למתן קרדיט בשידור כאשר קיימת חובה כזאת.

 

בית המשפט קבע כי הנזק שנגרם לרולנד הוא נזק של פגיעה בשמה, ברגשותיה ובכבודה המקצועי וקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך 50,000 ש''ח  בגין הפרת זכותה המוסרית.

 

זהו מקרה תקדימי שבו נפסק כי זכותו המוסרית של המבצע הופרה על ידי אי הקראת שמו במהלך השידור, והוא עשוי להשליך גם על הנעשה בקשר להקראת שמות של יוצרי היצירות המושמעות, שאינם תמיד המבצעים עצמם – הם ייקבע כי גם את שמם יש להקריא?

 

מעניין שבית המשפט מבחין בין השמעה ברצף לגבי השמעה שלא ברצף. ניתן לטעון שאם קיימת כבר חובה עקרונית לאזכור שם המבצע אין מקום לשלול ממנו זכות זו רק משום שהמשדר לא קוטע את רצף ההשמעה. האם על המשמיע לקטוע את הרצף לצורך ההקראה, או לבצע את ההקראה בסוף או בתחילת הרצף?

 

עוד מעניין לשאול האם אזכור שמה של הלהקה (ולא יחידיה) ממלא את חובת האזכור. כמו כן, לבטח ישנם מקרים שבהם תפקידו של הנגן אינו נופל מפקיד הזמר: ג'ורג' הריסון בחיפושיות? The Edge בלהקת U2? כנר ראשי שמלווה זמרת סופרן או מלווה על ידה?

 

עוד ראוי לציין שסכום הפיצוי במקרה זה הינו גבוה באופן יחסי למקרים אחרים של השמטת קרדיט, לטוב או לרע, בהתאם לנקודת המבט של המסתכל.

 

לסיכום, מדובר בפסק דין חדשני ומעניין שמספק חומר רב למחשבה ופסיקה עתידית.  

 

תא  (ת''א) 52846-05-14 רונית רולנד נ' מדינת ישראל

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.