זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

סימני מסחר: האם מוצר תלת מימדי יכול להרשם כסימן מסחר

האם מוצר תלת מימדי יכול להרשם כסימן מסחר
מאת: עו"ד טוני גרינמן

בע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס נ' רשם סימני המסחר, אשר ניתן לאחרונה, התייחס בית המשפט העליון לסוגיית כשרות רישומם של מוצרים תלת מימדיים כסימני מסחר וחידד את הכללים שטבעה הפסיקה בעניין זה.
 
המערערת, עין גדי קוסמטיקס, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מזכרות ומוצרי קוסמטיקה, הגישה 3 בקשות לרישום סימני מסחר. בשתיים מהן ביקשה לרשום כסימן מסחר אריזות תלת-ממדיות מעוצבות, ובבקשה השלישית ביקשה לרשום כסימן מסחר צורת מוצר (נר) ששווק על ידה. רשם סימני המסחר דחה בקשות אלו מן הטעם כי סימנים אלה אינם מתאימים להיות רשומים כסימן מסחר. על קביעה זו, ערערה עין גדי קוסמטיקס לבית המשפט העליון.
 
כב' השופט פוגלמן, סקר תחילה את ייעודו המסורתי של סימן המסחר כיוצר זהות בינו לבין היצרן או מוצר מסויים, על מנת שהצרכנים יידעו שמקורם של המוצרים הללו זהה, וכן את העובדה כי רישומו של סימן מסחר מקנה לבעליו מונופול בשימוש בו תוך הפקעת הסימן, בהקשרו המסחרי, מנחלת הכלל. לכן, כך קבע השופט, נדרשת מידת זהירות בתהליך אישור סימני מסחר כראויים לרישום ויש לבחון היטב האם התקיים התנאי המוקדם לרישום סימן מסחר המחייב כי אופי הסימן יהיה מובחן משאר הסימנים, הן מעצם טיבו והן אם רכש זאת במהלך פעילות מבקש הסימן.
 
כזכור, במקרה שלפנינו, ביקשה המערערת לרשום את המוצר עצמו או האריזה כסימן מסחר וכפועל יוצא מכך, להפקיע את צורתו מידי הציבור. בית המשפט העליון פסק, כי אמנם ניתן עקרונית לרשום סימנים תלת ממדיים כסימני מסחר, זאת מאחר והמונח "סימן" בפקודת סימני המסחר כולל גם סימנים תלת-ממדיים. אך יחד עם זאת, רישום סימן שכזה יעשה רק כאשר יוכח כי צורתו של המוצר משמשת בפועל לבידולו של המוצר משאר המוצרים בשוק וכי צורתו איננה רק בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונלי ממשי בו. בהתאם לכך קבע בית המשפט בענייננו, כי צורת הנר אותו ביקשה המערערת לרשום, אינו נושא כל מאפיינים יחודיים או בלתי שגרתיים ולכן לא ניתן להפקיעה מידי הציבור ולרשמה כסימן מסחר.
 
בית המשפט קובע בפסק הדין כי לא יהיה ניתן לרשום מוצר תלת מימדי כסימן מסחר, רק מאחר וקיים בו אופי מבחין אינהרנטי (טבוע). כשרות הסימן תיבחן רק לפי החלופה של אופי מבחין שנרכש במהלך פעילותו של מבקש הרישום (משך השימוש בסימן, אופי והיקף פרסום הסימן ועוד).
 
בית המשפט העליון מציב בפני המבקש לרשום צורה תלת מימדית של מוצר, רף גבוה ונטל הוכחתי כבד להראות כי הצורה המבוקשת לרישום רכשה אופי מבחין ודורש ראיות כבדות משקל לשם כך, עד שנדמה כי על פי פסיקה זו, המצטרפת לפסיקות קודמות, סיכוייו של מבקש לרשום מוצר תלת מימדי כסימן מסחר קלושים ותלויים בכך שהצורה התלת-מימדית רכשה לה אופי מבחין באופן שהוא מזוהה עם מוצריו של מי שמבקש את הרישום ואיתם בלבד. מבחינה זו בקבוק הקוקה-קולה הקלאסי כשיר לרישום, בעוד שבקבוק של יצרן חדש לא יהיה כשיר, הגם שיש בו צורה ייחודית, כל עוד לא חדרה לתודעת הקהל וזוהתה אתו.
 
כן יש לזכור כי על פי הפסיקה, ככל שמדובר בצורה בעלת ערך פונקציונלי יותר, כך יתקשה מבקש הסימן להוכיח את כשרותו של רישום הצורה התלת מימדית של מוצרו. זאת, בכדי למנוע פגיעה בתחרות החופשית על ידי שלילת האפשרות ממתחרים פוטנציאליים של בעל הסימן את האפשרות לעשות שימוש ביתרונות האסתטיים והפונקציונאליים הגלומים בצורת המוצר שנרשמה.
 
בהערת אגב, ומבלי שיכריע, מביע בית המשפט דעתו כי ייתכן והמבחנים שקבע לעניין רישום מוצר תלת מימדי כסימן מסחר צריכים לחול גם לעניין רישומה של אריזת מוצר כסימן מסחר. אך כאמור, טרם ניתנה הכרעה בסוגייה זו.
 
 
ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס נ' רשם סימני המסחר, ניתן ביום 12.5.08.
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.