זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

דיני אינטרנט: ביטול הצווים לחסימת הגישה לאתרי הימורים

אפריל, 2012

מאת: עו"ד טוני גרינמן

בפסק דין חשוב שניתן על ידי השופטת מיכל רובינשטיין בבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע כי משטרת ישראל אינה רשאית להורות לספקיות האינטרנט לחסום כניסת גולשים ישראליים לאתרי הימורים הממוקמים בחו"ל.


העתירה בנושא הוגשה בעקבות צו שהוציאה משטרת ישראל לפיו ספקיות הגישה לאינטרנט (012 סמייל, בזק בינלאומי, נטוויז'ן ואקספון) צריכות לחסום כניסת גולשים לאתרי הימורים לא חוקיים. העתירה הוגשה על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, עמותה הפועלת לקידום האינטרנט והטמעתו בישראל, כבעלת עניין המייצגת את עניינו של הגולש הישראלי.


נקבע כי חסימת הגישה לאתרי הימורים פוגעת בחופש הביטוי למרות שמדובר בתכנים שליליים ובלתי חוקיים. הוכר בפסיקה כי חופש הביטוי הוא זכות שחולשת על כל הביטויים, גם הביטויים השליליים, לכן הפגיעה בחופש הביטוי תיעשה רק בהתאם לבחינה חוקתית.


יתרה מכך, האינטרנט הוא אמצעי חשוב למימוש הזכות לחופש הביטוי בזכות הקלות בה ניתן להעלות תכנים ולהעבירם למשתמשים אחרים, האינטרנט מאפשר לחלוק מידע ולקבל מידע – מבלי שתהיה את האפשרות להעביר מידע אין טעם בחופש הביטוי שכן לא ניתן לממש הזכות.


בנוסף ליתרונות העצומים הקיימים ברשת האינטרנט, לא ניתן להתעלם מהקשיים שכן כפי שניתן להעלות תכנים חיוביים, ניתן באותה קלות להעלות ולהפיץ תכנים שליליים, ביניהם תופעת ההימורים. אותם תכנים שליליים, כפי שנאמר לעיל, גם הם ביטוי הנכלל במסגרת חופש הביטוי ולכן בית המשפט בחן האם ניתן להגביל את הזכות באמצעות חסימת גישה לאתרים, שכן כפי שכבר נקבע בפסיקה אף זכות אינה זכות מוחלטת וכאשר אינטרסים שונים מתנגשים יש לאזן ביניהם.


לפי המבחנים החוקתיים לפיהם יקבע האם הפגיעה בזכות היא חוקתית נדרש כי תהיה הסמכה בחוק לפגיעה, בית המשפט בחן את השאלה וקבע כי למשטרה אין הסמכה בחוק לחסום הגישה לאתרים:
ישנן הוראות בחוק העונשין הנוגעות לסמכות המשטרה לעניין הימורים לפיהן היא בעלת סמכות לסגור מקומות בהם מתבצעים הימורים. השאלה שנידונה הייתה האם אתרי אינטרנט נכללים במסגרת סמכות זו. השופטת רובינשטיין בחנה את הגדרת החוק, בו נעשה שימוש במילה "חצרים" וקבעה כי חצרים הכוונה למקומות פיזיים ומתוחמים ועל כן רשת האינטרנט לא נכללת בהגדרה זו.


מבחינה טכנית לא ניתן להגדיר את האינטרנט כ"מקום", לפי ההגדרה אתר הוא אוסף של מידע ויישומים המותקנים על גבי מחשב, המתקשר עם מחשבים רבים ברשת האינטרנט. השימוש באתרי אינטרנט פועל באמצעות העברת מידע מהאתר למחשב המשתמש ולכן אין מדובר ב"מקום".


נוסף לפרשנות המילולית של המונח מקום, נקבע כי גם מבחינה אובייקטיבית (משמע: שיקולי מדיניות) כי לא יתכן שהוראת החוק מקנה את הסמכות למשטרה לחסום גישה. אחת מהסיבות לכך היא החשש שהחסימה לאותם אתרי הימורים תחסום בטעות גם גישה לאתרים "תמימים" ובכך תפגע בהם רק כי הם יושבים על אותה כתובת IP. חששות נוספים הם מהפרה של אמנות סחר בינלאומיות וכן הנטל על ספקיות הגישה שמחויבות לפעול על מנת לחסום הגישה תוך הוצאות כלכליות שיתכן כי מי שישלם אותן בסוף יהיה הצרכן.


בשל הקשיים שעולים מאופן החסימה, שאינם עולים בעת סגירה של מקום פיזי, נקבע כי יש להסדיר את הנושא בחקיקה ראשית תוך התייחסות מפורשת לקשיים ומציאת פיתרון שיאזן כראוי בין הצורך לחסום גישה לבין מניעת פגיעה מיותרת. לדוגמה, בארה"ב ניתן לחסום גישה לאתרי הימורים רק באישור בית המשפט ורק אם מתקיימים קריטריונים מסוימים שנקבעו בחוק.


גם מהבחינה של כוונת המחוקק הסובייקטיבית לא יתכן כי הוראת החוק תאפשר חסימת גישה לאתרי הימורים שכן בוועדת חוק, חוקה ומשפט נערך דיון בהצעה שהוגשה לפיה ניתן לחסום גישה לאתרים בטענה כי ההצעה אינה עורכת את האיזונים הנדרשים וישנו חשש לפגיעה באינטרס "זרימת מידע חופשית", לכן כוונת המחוקק לא הייתה לאפשר חסימה של אתרי הימורים (מעבר לכך שלא מדובר בסגירה של האתרים אלא חסימת הגישה אליהם בלבד).


אנו מברכים על החלטה חשובה זו. הרעיון כי תהיה למגוף ביצועי סמכות לחסום את הגישה למידע ברשת האינטרנט מעורר צמרמורת. סמכות כזו עלולה להיות מופעלת לרעה. מה המתחיל כחסימת גישה לאתרי הימורים עלולה להמשיך כחסימה לתכנים שנוחים לשלטון ומכך יש להישמר מכל משמר.


עת"מ 45606-10-10 איגוד האינטרנט הישראלי נ' ניצב מפקד מחוז ת"א

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.