זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות יוצרים: של מי הצבר הזה?

פברואר, 2012

מאת: עו"ד טוני גרינמן

 

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נקבע כי הוועד האולימפי של ישראל הפר את זכויות היוצרים של הטלוויזיה החינוכית בדמות "קישקשתא", זוהי דמות הצבר שכיכבה בתוכנית "מה פתאום?!" החל מאמצע שנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-80.
הוועד האולימפי יצר את הדמות "שפיציק" שאמורה לייצג את ישראל כקמע באולימפיאדה המתקיימת בקיץ הקרוב בלונדון שגם היא מבוססת על האנשה של צמח הצבר, כמו "קישקשתא". הטלוויזיה החינוכית טענה כי דמות של "שפיציק" מהווה העתקה של "קישקשתא" ובכך פוגעת בזכות היוצרים השייכת לטלוויזיה החינוכית.
כפי שהוכר בפסיקה, דמות דמיונית נהנית מהגנת זכות יוצרים בתנאי שהיא מפותחת במידה היוצרת ייחודיות של הדמות, במצב כזה היא מוגנת גם ללא קשר לזכות היוצרים ביצירה המקורית שבה הופיעה, במקרה זה - התוכנית עצמה. בפסק הדין שניתן על ידי השופט גדעון גינת נקבע כי הדמות "קישקשתא" זכאית להגנה על פי חוק זכות יוצרים וכי הדמות "שפיציק" שנוצרה ע"י הוועד האולימפי מפרה את זכות זו. בתוך כך, נדחתה טענת הנתבעים כי דמות המהווה האנשה של צמח הצבר אינה ניתנת להגנה של קניין רוחני.
השופט השווה בין הדמויות וקבע כי לא מדובר רק בהאנשה של צמח הצבר אלא ישנו דמיון מהותי בין הדמויות הנבחן לפי מבחן הרושם הכללי של בית המשפט: גודל הראש שאינו פרופורציונאלי לגוף וצורתו האליפטית, עיצוב דומה של האוזניים וסידור הקוצים עליהם וכן השימוש בצבע ירוק בגוון דומה. לאור כל זאת נקבע כי הנתבעת עשתה שימוש בחלק מהותי מן היצירה המוגנת, כך שהדמות של "שפיציק" מהווה העתקת הדמות של "קישקשתא".

 


השופט אסר על הוועד האולימפי לעשות שימוש בדמות ואף הורה על השמדת כל האמצעים ששימשו להכנתה. לא נפסקו פיצויים משום שעוד לא נעשה שימוש בדמות.


והרי לפניכם, הדמויות כפי שהופיעו בפסק הדין, הדמות "קישקשתא" מימין והדמות "שפיציק" משמאל

 

                                            
 
                                                                                                 מתוך אתר Olympic.one.co.il
                                                                                                 צילום: משה חרמון

 

אנו סבורים, בכל הכבוד, כי פסק הדין שגוי.  הוא נותן לטלוויזיה החינוכית  למעשה בלעדיות על הרעיון של האנשת צמח הצבר, זאת בניגוד לכלל הבסיסי בדיני זכויות יוצרים, לפיו זכות יוצרים אינה מגנה על רעיון, אלא  רק על ביטוי של הרעיון. במקרה זה, כמעט כל נקודות הדמיון בין הדמויות נובעות משימוש ברעיון של הצבר האנושי ואינן מצויות ברובד של הביטוי המוגן. מדובר בפריטים שנגזרים באופן טבעי מהדמות הטבעית של צמח הצבר: הן הצבע הירוק (שבמקרה זה שונה בגווניו בשתי הדמויות) והן צורת העלים והקוצים (שאמנם דומים אך אינם זהים בשתי הדמויות) מקורם בטבע. אף גודל הראש ביחס לגוף נובע מכך שמדובר בתחפושת שלובש אדם ומן הסתם כדי שהוא יוכל להכניס את הראש לתוך התחפושת עליה להיות גדולה מספיק. כך טבען של תחפושות של דמויות של חיות וצמחים מואנשות רבות, כפי שיכול להעיד כל מי שביקר בדיסנילנד. כל אלה הם  'סצנות שגורות', דהיינו נקודות שנובעות באופן טבעי מהבחירה בנושא, במקרה זה נושא מהטבע. לעומת זאת, כשבוחנים את שאר נקודות הביטוי שתי הדמויות, מלבד אלו שפורטו ע"י בית המשפט, הדמויות נבדלות זו מזו: כך צורת הראש, צורת וגודל הפה, צורת וגודל העיניים, וכן האף (שחסר לגמרי בשפיציק) שונים לחלוטין בשתי הדמויות.
אם כן, לדעתנו, היה על בית המשפט לדחות את התביעה שכן, ככל שמדברים על צברים, שני הצברים הללו הם דמויות שונות. לכל היותר, יכול היה בית המשפט להורות לשפיציק לבצע מעשה ואן גוך ולחתוך את אוזנו. לאחר מכן, יכול היה לחבוש אותה ולצייר דיוקן עצמי שיהווה העתק מושלם של זה של ואן גוך, כי האחרון הרי כבר נחלת הכלל.
מעבר להיבט המשפטי, מצער לראות גוף ממלכתי אחד (הטלוויזיה החינוכית) מתאמץ למנוע מגוף 'מעין ממלכתי' אחר (הוועד האולימפי הוא אמנם גף פרטי, אך הוא המייצג את ישראל באירוע בינלאומי חשוב) לעשות שימוש בדמות הצבר, שהוא סמל ישראלי מובהק.


ת.א. (ת"א) 48048-01-12 הטלוויזיה החינוכית נ' הוועד האולימפי בישראל

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.