זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

בין מציאות לבין דמיון

ינואר 2012

מאת: עו"ד טוני גרינמן

 

אין זה נפוץ שבית משפט אוסר על הפצתו של ספר, לבטח לא ספר שמוצג כבדיוני. בדרך כלל, שוכן ספר שכזה באזור המוגן על-פי עקרון חופש הביטוי. לכן, פסק דין שניתן באחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, שאסר על הפצתו של רומן הינו יוצא דופן. פסיקתו של בית המשפט ניתנה לאור הקביעה שיש בספר פגיעה בפרטיות של התובעת .

 
הרומן, ספר ביכורים של הנתבע, הוצג על-ידו כיצירה בדיונית. הוא עוסק בגבר שחיי משפחתו מתפרקים. הגבר, יוצא למסע אחר סיפוק רגשי והרפתקאות מיניות מחוץ לנישואין. במסגרת זו מקיים הגבר יחסים רומנטית עם סטודנטית צעירה. יחסיהם האינטימיים והשפעות יחסיהם על משפחותיהם מתוארים בספר בפרטי פרטים.

 
התובעת הייתה בת זוגתו של הנתבע, מחבר הספר, בשנים שקדמו לפרסומו. בתביעה טענה כי דמות הסטודנטית בספר מבוססת עליה, וכי היא מתוארת באופן כה מדויק עד כי חבריה, מכריה ובני משפחתה יוכלו לזהות אותה, מבעד לשם הדמות בספר, שם ששונה משמה. מכאן, שחבריה, מכריה ובני משפחתה יוכלו לזהות גם את הפרטים האינטימיים בספר כמתייחסים אלה. התובעת טענה לקיום דמיון בין הדמות לבינה כאמור החל מתיאור החיצוני של הדמות וכלה בפרטים אינפורמטיביים אודותיה הכוללים את מקום מגוריה, הגיל שלה, מוסד החינוך והמחלקה הספציפיים שבה היא לומדת והגבר מרצה, ועיסוקה הייחודי כסטודנטית, תוך שניתן דגש לפרויקט גמר ייחודי בו עסקה במסגרת לימודיה. לטענתה של התובעת, אף דמות הגבר בסיפור מזוהה עם המחבר. לטענת התובעת, מכיוון שהספר מספר על היחסים האינטימיים ביותר של אותה דמות של סטודנטית עם דמות הגבר, ומכיוון שכאמור, מכריה יזהו אותה כדמות הסטודנטית, יש בכך פגיעה חמורה בפרטיותה.


בית המשפט קיבל כאמור את התביעה. בית המשפט ציין כי כתיבה בדיונית מוגנת על-פי עקרונות חופש הביטוי וחופש היצירה. עם זאת, זכות זו, ככל זכות יסוד אינה מוחלטת ובמקרה זו יש לאזן אותה למול הזכות לפרטיות, שגם היא זכות יסוד חוקתית (כאשר יש הרואים אותה כעומדת על רגליה שלה ויש הרואים אותה גם אותה כנגזרת של חופש הביטוי כשהיא מוגדרת כחופש של הפרט שלא להיחשף ולא להתבטא). בית המשפט פסק כי במקרה זה גוברת הזכות לפרטיות על חופש הביטוי וזאת בשל הפגיעה החמורה בפרטיותה של התובעת ובאמון שהתובע חב לה במסגרת מערכת יחסים זוגית הנגרמת מחשיפת פרטים אינטימיים, שכן האינטרס של שמירה על חופש הביטוי לא מצדיק פגיעה כזו.


בית המשפט ציין כי תנאי לקבלת כל טענה על פגיעה בפרטיות (או לשון הרע) הוא כי הדברים שפורסמו מיוחסים לתובעת על-ידי שמכירים אותה. זהו תנאי הזיהוי. במקרה זה התקיים תנאי זה בשל אותם פרטים ספציפיים וייחודיים שמופיעים בספר. זאת, על אף שהדמויות נושאות כאמור שמות שונים ועל אף שהופיעה על הספר עצמו הצהרה כי הוא בדיוני. הצהרה זו לא יכלה, במקרה זה, להסתיר את האמת.
בהקשר זה, קבע בית המשפט כי טענת הבדיון תהפוך, במרבית המקרים, את זיהויו של "הנפגע" לזיהוי ספקולטיבי ובלתי ודאי, ותאפשר לו להדוף את הטענה לזיהויו ולהתגונן בפני הפגיעה בפרטיותו. לפיכך, לא כל דמיון בין דמות שבספר לדמות שבחיי המציאות, עשוי לבסס טענה לפגיעה בפרטיות. טענה לפגיעה בפרטיות הנסמכת על ספרות בדיון תתקבל רק כאשר טענת הבדיון מופרכת על פניה באורח חד משמעי מתוך היצירה גופה. אולם, כך הוא המצב במקרה זה – טענת הבדיון מופרכת לאור הפרטים המזהים הרבים והייחודיים.


בית המשפט ציין כי ניתן היה להימנע מהזיהוי במקרה זה, לו נקט הסופר בהסתרה יותר אפקטיבית של הפרטים המזהים על-ידי שינוי העובדות.


עם זאת בית המשפט דחה את התביעה שהופנתה גם כנגד המוציאה לאור של הספר, בטענה כי ידעה על כך שהספר מתאר דמות אמיתית ואיננו בדיוני ועל חלקה בהוצאתו לאור ופגיעה בפרטיותה של התובעת. בית המשפט קיבל את טענת ההוצאה לאור כי לא ידעה ולא הייתה צריכה לדעת על שהספר מבוסס על מציאות וכי הטלת חובה על מו"ל לחקור אם ספר שמוצג לו על-ידי סופר כבדיוני הינו אכן כזה תטיל נטל כבד מדי על המוציאים לאור, דבר שיפגע בחופש הביטוי.


בנוסף לצו מניעה קבוע האוסר על פרסום הספר, פסק בית המשפט לתובעת פיצויים על סך 200,000 ¤ בגין הפגיעה הנפשית שנגרמה לה כתוצאה מחשיפת פרטיה האינטימיים בפני הציבור הרחב.

 

ת.א. (מחוזי י"ם) 3213/09 פלונית נ' פלוני

 

המאמר נכתב ע"י טוני גרינמן משרד עורכי דין, דיני קניין רוחני, זכויות יוצרים, דיני אינטרנט, תקשורת ומדיה.

 

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.