זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

בית המשפט אומר לא למניעה מוקדמת של פרסום בפרשת אייל גולן

בית המשפט דחה באחרונה בקשה לצו מניעה זמני האוסר על רשת לשדר התכנית התיעודית שיצרו אורלי וילנאי וגיא מרוז הנוגעת ליחסים בין אייל גולן למספר צעירות במסגרת החקירה שהתנהלה נגדו לפני מספר שנים. המבקשים היו הזמר אייל גולן וחברת ההפקות שעיקר עיסוקה הוא ניהולו המקצועי והשיווקי.

לטענת המבקשים, במסגרת התכנית עתיד להיות משודר ראיון עם אייל גולן אשר נעשה בו שימוש בניגוד להתחייבות שנתנה וילנאי למבקשים, לצורך הפקת רווחים כספיים תוך שימוש פסול בזכויות היוצרים שלו. כמו כן נטען כי שידור התכנית עלול לפגוע בילדיו. בהתאם לכל אלה, יש למנוע את שידור התכנית.

טענה כי טרם הצילומים נחתמו כתבי הסכמה לגבי ההשתתפות בתכנית, במסגרתם ויתרו גולן ופרץ, אמרגנו ומנכ"ל חברת ההפקה, על כל טענה או דרישה עתידית ביחס להשתתפות בתכנית. לא זו בלבד, תכתובות מסרונים בין וילנאי לפרץ, מגלות כי ההתחייבות היחידה שניתנה למבקשים הייתה לרדת לחקר האמת ולא לסייע לשיפור תדמיתו של גולן בעיני הציבור, כפי שטענו המבקשים.

לפי פסיקת בית המשפט העליון, ככלל, בית המשפט לא יעניק צו מניעה זמני המונע מראש שידור (או פרסום אחר), דבר שמהווה מניעה מוקדמת של ביטוי. זאת משום שבאיזון בין חופש הביטוי לבין ההגנה על השם הטוב, יש להעדיף בדרך כלל את הערך בדבר חופש הביטוי. אם ייגרם נזק למבקש, הוא יצטרך להסתפק בפיצוי בדיעבד. זאת, למעט מקרים קיצוניים וחריגים בלבד שבהם ברור כי ייגרם נזק חמור ולמפרסם העתידי אין הגנה טובה.

המבקשים טענו כי מדובר במקרה חריג, שכן ההלכה לעיל נפסקה אגב תביעות לשון הרע בעוד במקרה הנדון ישנן טענות בדבר הפרת חוזה שהיווה תנאי להענקת הראיונות. המבקשים הבהירו כי אינם מתנגדים לשידור הראיונות עם גולן עצמו, ואף לא לשידור העדויות של המתלוננות כשלעצמן, אלא לאינטגרציה בין השניים, שילוב לסירוגין בין דבריו של גולן לעדויות. בית המשפט פסק, כי גם כאשר מדובר בתביעה חוזית, היא ניתנת לפיצוי. לכן, אין הצדקה למתן צו מניעה זמני. אילו היה גולן מבקש למנוע את שידור דברי העדויות שיש בהן כדי לפגוע בשמו הטוב, היה מקום לדון בבקשה, אולם כאשר המבקש אינו מתנגד לעצם השמעתן ושידורן של העדויות, אלא רק לשילוב ביניהן לבין דבריו שלו, הרי שילוב הדברים אינו מהווה ערך בפני עצמו, ולכן, בהיעדר נימוק משכנע לכך, לא נותר עוד אינטרס הראוי להגנה באמצעות צו המניעה.

טענות נוספות שהועלו בנוגע לזכויות היוצרים עומדות בסתירה לכתבי ההסכמה שנחתמו וממילא ניתנות לפיצוי כספי ולכן אינן מצדיקות מתן צו מניעה.

באשר לטענה בדבר הנזק שעתיד להיגרם לילדיו של גולן, נקבע שהינו בלתי נמנע. אל מול הנזק הפרטני הנגרם למספר מצומצם של אנשים במעגלים הקרובים לגולן, עומד הנזק העתיד להיגרם לכלל הציבור כתוצאה מהגבלת חופש הביטוי וחופש העיתונות. היות ומדובר בדמות ציבורית וידועה, בעל מעריצים רבים, ביניהם נשים צעירות, קיים אינטרס ציבורי ממשי בפרסום הכתבה אודותיו.

לאור כל האמור נדחתה הבקשה למתן צו מניעה.

מקרה זה הוא עוד דוגמה של כוחו של חופש הביטוי ואת ההעדפה המוענקת לו בשלב הראשוני של דיון בטרם נערן דיון מעמיק בתביעה. לו הנפגעים הפוטנציאליים של פרסום עתידיה היו יכולים למנוע אותו מראש, היה מתעורר חשש לתביעות השתקה שהיו מונעות חשיפות חשובות של מעשים שליליים.

ת"א (מחוזי י-ם) 61506-06-19 ליאם הפקות בע"מ נ' רשת מדיה בע"מ (ערוץ 13) (1.7.19).

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.