זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

תקשורת ומדיה: על חופש הביטוי האמנותי ועישון

על חופש הביטוי האמנותי ועישון

מאת: עו"ד טוני גרינמן

אם עסקינן בזכויות אדם, הרי שהזכות לחופש הביטוי הוכרה כזכות עילאית במשטר שלנו. חופש הביטוי חולש גם על הביטוי האמנותי. הפסיקה הכירה בכך כי חופש הביטוי האמנותי אינו נופל בחשיבותו מחופש הביטוי הפוליטי או האינפורמטיבי. ייתכן שכוחו אף עולה על כוחם של הביטויים האחרים, שכן בו טמונה זכותו של האדם להגשמה עצמית. כה חזקה היא חירות הביטוי האמנותי עד שכמעט כל ניסיון בעשורים האחרונים לפסול יצירות בשל הביטויים הכלולים בהן נפסל על-ידי בג"צ. כך, כאשר ביקשה המועצה לביקורת סרטים ומחזות לפסול לפני מספר עשורים את הקרנתו של הסרט "הפיתוי האחרון של ישו" של מרטין סקורזסה, בנימוק שיש בו כדי לפגוע ברגשות הדת של נוצרים. בית המשפט ציין כי הסרט מוקרן במדינות נוצריות רבות, וקבע כי פגיעתו של הסרט אינה די חמורה עד שיצדיק הגבלת חופש הביטוי של יוצריו. כך גם, כאשר בג"צ ביטל את החלטת המועצה לביקורת סרטים לפסול את הסרט "אימפריית החושים" בהיותה "תועבה". בית המשפט קבע, כי על אף שהסרט מעורר תאבת בשרים טמאה, יש הרואים בו יצירת אמנות. לכן יש להתיר את הקרנתו. וכך, כאשר נדחתה עתירה למנוע שידור הסרט "משפט קסטנר" בערוץ הראשון. העותרים ממשפחת סנש טענו כי סצנה שבה נרמז כי חנה סנש נשברה בחקירתה לאחר שנשבתה בידי הנאצים, וכי הסגירה את עמיתיה הצנחנים, פוגעת ברגשות משפחת סנש ובזכרה של חנה סנש. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי מדובר ביצירת דוקו-דרמה שבה יש לשמר את מרחב הביטוי של היוצר. הדברים אמנם פוגעים ברגשות, אך הם אינם עוברים את סף הסיבולת שנדרש בחברה נאורה.

באחרונה, עלתה סוגיית חופש הביטוי האמנותי בהקשר חדש ושוב הייתה ידו על העליונה. זאת, אגב דיון בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית בסך של 3.8 מליון ¤ כנגד התיאטרון העירוני בחיפה ועיריית חיפה, שנדונה בפני השופט משה גריל בבית המשפט המחוזי. המבקשת, עורכת דין במקצועה, טענה כי צפתה בהצגה שהתקיימה בתיאטרון, ובה עישנה שחקנית על הבמה, תוך חשיפת הקהל לעישון בתוך האולם הקטן, דבר שנוגד, לטענתה, את הוראות החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. עוד טענה המבקשת כי התיאטרון הפר חובה חקוקה, הפר את חובת הזהירות שחב לה לפי פקודת הנזיקין ואף סייע למעשה תקיפה. המבקשת ביקשה שהתיאטרון יפצה כל אחד מ- 3,800 הצופים שצפו בהצגה מאז הועלתה על הבמה בסך של 1,000 ¤ לכל אחד.

בית המשפט דן בשאלה אם הבקשה עומדת בתנאים לאישור תובענה ייצוגית. תנאים אלה מחייבים את התובעת להראות קיום של עילת תביעה אישית למבקשת, וכי, לכאורה מתקיים נזק שנגרם לה ולחברי הקבוצה, שאותה היא מבקשת לייצג. בית המשפט סבר כי המבקשת לא הצליחה להראות נזק כאמור.

עם זאת, בית המשפט לא הסתפק בדיון זה והוא המשיך לדון בטענת התיאטרון כי בקשתה של המבקשת, שמחייבת לשנות את ההצגה תגרום פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי האומנותי ובחופש היצירה של התיאטרון ושל יוצרי ההצגה. במסגרת זו, דן בית המשפט בשאלה אם נכון וראוי לפרש את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים באופן שאוסר עישון לא רק בקהל בתיאטרון, אלא גם על-ידי שחקנים על הבמה, שמעשנים כחלק מההצגה. לכאורה, על-פי לשון החוק, שמגדיר תיאטרון כמקום ציבורי, האיסור חל באופן גורף על כל מי שנמצא בתיאטרון. זאת בניגוד לדינים זרים, כגון הדין האנגלי, אשר קובע כי העישון בתיאטרון על-ידי שחקן במהלך הופעה מותר במידה ושלמות היצירה האומנותית מחייבת זאת. גם בחוקים למניעת עישון במדינות שונות בארה"ב נקבעו חריגים למצב בו העישון מבוצע כחלק מהצגה. הדבר נובע מתפישה לפיה העישון כחלק מהצגה מוגן במסגרת חופש הביטוי, בו נכללים גם חופש האומנות וחופש היצירה.

למרות שהחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים בישראל אינו מסייג את ההגדרה של המונח "מקום ציבורי", או יוצר חריג בדומה לחוקים הזרים לעיל, סבר בית המשפט כי החוק אינו מונע עישון על הבמה על-ידי שחקן כחלק מהצגה. בית המשפט הדגיש את פסיקת בית המשפט העליון שבה נקבע מעמדו של חופש הביטוי כזכות יסוד במשפט הישראלי. בית המשפט קבע כי חופש הביטוי, כזכות חוקתית, משתרע על כל ביטוי, ובכלל זה על הביטוי האמנותי. עם זאת, חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת וניתן להגבילו, בהתקיים תנאים מסוימים, כדי להגן על אינטרסים חשובים אחרים. לכן, בית המשפט בחן את השאלה האם האינטרס הציבורי של מניעת חשיפה לעישון במקום ציבורי גובר על חופש הביטוי, כאשר במקרה דנן המדובר בביטוי של עישון סיגריה כחלק מן ההצגה. במקרה זה, בית המשפט ציין כי מדובר בעישון סיגריה אחת במשך כשש דקות,  וזאת כחלק מגילום דמות במחזה. בנסיבות אלה, יש לפרש את החוק למניעת עישון באופן מצומצם, כך שהוא אינו חל על עישון הסיגריה במסגרת ההצגה. לכן נקבע, כי המבקשת לא עמדה בתנאי חוק תובענות ייצוגיות, קביעה שגרמה לדחיית אישור התובענה הייצוגית. 

 

 

צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.