זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

תקשורת ומדיה: חופש הביטוי גובר על הזכות לשם טוב בטרם הפרסום

דצמבר, 2004
 
ביהמ"ש העליון קבע כי אין למנוע שידורה של כתבת תחקיר בתכנית "כלבוטק", על אף פוטנציאל הפגיעה בשמו הטוב של נשוא כתבת התחקיר.
 
מערכת התכנית "כלבוטק" הכינה כתבת תחקיר החושפת ליקויים בעבודתו של רופא גינקולוג מומחה, ומערערת על אבחנותיו ואופן הטיפול בלקוחותיו, בטענה כי אלה נועדו להוציא כספים מהלקוחות. טענות אלה התבססו על תלונות שהגיעו למערכת התכנית וכן על ממצאי "מצלמה נסתרת" של תחקירניות התוכנית. הגינקולוג ביקש לגנוז את הכתבה, בהתבססו על  חוות דעת של רופא מומחה אחר, אשר תמך באבחון ובשיטת הטיפול עליה נמתחה ביקורת בכתבה. לטענת הרופא, שידור הכתבה יפגע קשות בשמו הטוב. מערכת "כלבוטק" סירבה לגנוז את הכתבה, ולאחר שביהמ"ש המחוזי נתן לגינקולוג צו מניעה זמני נגד שידור התכנית ערערה מערכת התכנית ו"רשת" הגוף המשדר, לביהמ"ש העליון.

המערערים סמכו טענותיהם על הלכת אבנרי נ' שפירא, שם פסק בית המשפט העליון כי בדרך כלל אין לתת צו למניעה מראש של ביטוי, אפילו אם קיים חשש שהוא יפגע בשמו הטוב של אדם, אלא במקרים חריגים שבהם ברור כי הגנת המפרסם היא הגנת סרק.
 
לדבריה של השופטת בייניש, במקרה זה מדובר בהתנגשות בין שני ערכי יסוד: הזכות לשם הטוב מחד, וחופש הביטוי מאידך. הסעד המבוקש – צו מניעה כנגד שידור התכנית – מהווה פגיעה חמורה במיוחד בחופש הביטוי, שכן מניעה מראש של ביטוי כמוה כמעט כצנזורה מוקדמת. הלכת אבנרי נ' שפירא מושתתת על המשקל שמעניקה שיטת המשפט שלנו לערך של חופש הביטוי.
 
אף שאין ספק כי ההגנה הניתנת לחופש הביטוי גובה מחיר – שהנו פגיעה אפשרית בשמו הטוב של אדם - אומרת בייניש: "הכלל של אי מתן צו מניעה עובר לפרסום הוא דוגמא לרף הגבוה של המחיר אותו אנו, כחברה, מוכנים לשלם על מנת להגן על הערכים הנעלים של חופש הביטוי וחופש העיתונות העומדים בבסיסה של שיטת המשטר הדמוקרטית". זאת, כל עוד אין המדובר במקרה ברור של פרסום דבר שקר. לנפגע מדבר הפרסום עומדות תרופות לאחר מעשה, בהן פיצויים או פרסום מתקן.
 
יחד עם זאת, השופטת בייניש אומרת כי יתכן שיש לבחון מחדש את האיזון הראוי בין חופש הביטוי לבין שמו הטוב של האדם – וכפועל יוצא מזה גם את הלכת אבנרי נ' שפירא - נוכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעלה את מעמדה של הזכות לכבוד והזכות לשם טוב הנגזרת ממנה. עם זאת, השופטת אינה מוצאת לנכון לערוך בחינה זו במקרה זה.
 
רע"א 10771/04 רשת תקשורת והפקות נ' משה אטינגר
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.