זכויות יוצרים, קניין רוחני, דיני מדיה ואינטרנט - עו"ד טוני גרינמן

זכויות מבצעים: פסיקה תקדימית יוצקת תוכן חדש לזכות המבצעים

ינואר, 2005

בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתם של הארגון היציג של המבצעים בישראל, ארגון אשכולות ועמותת עיל"ם כנגד רשת נעליים, בגין הפרת זכויות מבצעים של חבריהן.

התובעות, המייצגות זכויות של אמנים מבצעים בישראל, לרבות מוסיקאים, פועלות מול כל אדם או גוף המשמיע או מציג ביצועים, למימוש זכותם של בעלי הזכויות לקבל תמלוגים עבור שימוש בזכויותיהם. הנתבעת הנה בעלת רשת חנויות נעליים, אשר השמיעה יצירות בסניפיה מבלי לשלם לתובעות תמלוגים.

השופט יואל צור, סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, חייב את הנתבעת לשלם לתובעות סכום של 120,000 ¤ בגין 6 השמעות מוכחות, אף שלא הוכח נזק. זאת מאחר שמדובר לדעת בית המשפט ב-6 הפרות בסניפים שונים של הנתבעת ברחבי הארץ, כאשר למוסיקה נחשף קהל גדול המבקר בחנויות, ומשום שמנהל הרשת העיד שאינו משלם דבר לתובעים.

זכות המבצע לקבלת תמלוג ראוי בגין השמעה או הצגה של ביצועו נובעת מסעיף 3א לחוק זכויות מבצעים. סעיף זה הוסף לחוק בעקבות פסיקה קודמת של השופט שטרוזמן בעניין ת.א. 149/94 חברת התמלוגים לאמני ישראל נ' ניר פלטיאל, שם נקבע יש להבחין בין שידור של ביצוע, המחייב את הסכמת המבצע לבין "השמעה" של יצירה, שאינה מצריכה אישור של המבצע. לדעת השופט צור, פסיקה קודמת  זו נוגדת את תכלית החוק, שהנה יצירת "זכויות נלוות" למבצעים, הזהות לזכויות היוצרים, ולפיכך חיוב בתשלום תמלוגים במקרה שכזה לא נובע בשל ה"שידור", אלא נובע בשל הביצוע הפומבי.
 
השופט פסק כי, בעוד מאזין רדיו זכאי ליהנות מהאזנה פרטית למוסיקה המשודרת ברדיו - משעה שהוא משמיע את היצירה בפומבי, הוא חייב בתמלוגים מכוח החוק. פומביות השמעת היצירה נגזרת מאופיו של המקום ומהעובדה שיש בו אנשים מזדמנים ולא קבועים (וכאן יצוין, כי חוק זכויות מבצעים נוקט לשון "השמעה" או "הצגה" ואינו מתייחס מפורשות ליסוד הפומביות שבהן).

השופט דחה את טענת הנתבעת לפיה חיובה לשלם תמלוגים עלול לגרום לכך שהמבצעים יהנו מכפל פיצוי בגין אותו ביצוע, מאחר שתחנות הרדיו כבר שילמו תמלוגים. לדברי בית המשפט, תשלום תמלוגים ע"י תחנות הרדיו בגין זכויות יוצרים, אין לו כל קשר לתשלום התמלוגים המגיעים למבצעים בגין השמעת הביצוע. יש לציין כי השופט אינו מתייחס למצב שבו מקבלים המבצעים תמלוגים מגופי שידור, בהם יתכן כי המבצעים יקבלו פעמיים תמלוגים, אם כי תשלום זה אינו "כפל", כי אם תשלום בגין שני שימושים בביצוע: שידור ע"י תחנת הרדיו; והשמעה ע"י החנות.

הנתבעת המשיכה וטענה, כי התובעות אינן זכאיות לגבות את התמלוג הראוי על-פי סעיף 3א לחוק הואיל והחוק ייחד זכות הגבייה לארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים, והתובעות אינן ארגון שכזה, שכן כל הן אינן מייצגות את "המבצעים החובבים" שהם, לטענת הנתבעת, הרוב המכריע של מבצעים. טענה זו נדחתה, שכן לדעת השופט "המושג "מבצע" אינו מתייחד לכל חובבן אשר שר לעצמו, הוא מתייחד ל"מבצע מקצועי" אשר זכאי לתמלוגים בין שהוא חבר בארגון היציג הנ"ל ובין אם לאו. עם זאת אומר השופט כי גם חובבן, אשר שר בפני קהל עם ועדה, והקלטת ביצועו הושמעה ברבים - תקום זכותו לקבל תמלוגים.
 
לשיטתו של השופט צור, המחוקק ביקש להשוות את מעמדו של המבצע למעמדו של היוצר, וזו היתה כוונתו בסעיף 4 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, לפיו למבצע שזכותו הופרה, יעמדו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכויות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחויבים. במסגרת תרופות אלה, ישנה התרופה של פיצויים ללא הוכחת נזק, העומדים על 10,000 - 20,000 ¤ בעבור כל הפרה. כאמור, השופט סבור כי מדובר במקרה זה ב-6 הפרות נפרדות, וקובע בכל אחת מהן את הרף המירבי לפיצוי, בין היתר משום שברור כי היו הפרות רבות נוספות.

פסיקה זו מוסיפה תוכן חדש ומשמעותי לזכות המבצעים. במקור, חוק זכויות מבצעים העניק למבצע רק זכויות "שליליות" למנוע טביעה, שעתוק, שידור או הפצה של ביצועו ללא הסכמתו. לאחר תיקון החוק, מוזכר לעיל, החוק מוסיף ומחייב תשלום של "תמלוג ראוי" בגין השמעה של ביצוע, אך אינו מחייב את המשמיע לקבל את הסכמת המבצע מראש לצורך ההשמעה. הבחנה זו בין זכויות מבצעים המקוריות לבין הזכות לתמלוג ראוי לא נדון כלל בפסק הדין. קביעת השופט שבהשמעה ללא תשלום תמלוג היתה משום הפרה, משמעותה, בפועל, כי לא ניתן להשמיע את הביצוע מבלי לשלם את התמלוגים שדורש הארגון היציג, אף שאלה עשויים להיות שונים מ"התמלוג הראוי", המתחייב לפי החוק.
 
פסק הדין מחזק את זכויות המבצעים בצורה משמעותית ומעלה אותם לדרגה קניינית שוות ערך לזו של זכויות היוצרים. שאלה פתוחה היא, אם אכן זו הייתה כוונת אבות זכויות המבצעים עת שחתמו ב-1961 על אמנת רומא בנושא זה, או שהיתה זו כוונת המחוקק ב- 1984, כאשר נחקק חוק זכויות המבצעים, ובהוסיפה, לאחר מכן, של הזכות לתמלוג ראוי בגין השמעה או הצגה.
 
ת.א.(י-ם) 12224/03, הארגון היציג של המבצעים בישראל נ' יורוטקס טקסטיל בע"מ
צור קשר

אני מעוניין בקבלת ניוזלטר חינם
ועדכונים על דיני קניין רוחני,
זכויות יוצרים, סימני מסחר,
דיני מדיה ותקשורת ודיני אינטרנט
לכתובת הדואר האלקטרוני.