המחזה "עוץ לי גוץ לי", ממחיז את החיבור שנכתב בידי אברהם שלונסקי ז"ל, ומבוסס על יצירתם של האחים גרים. בשנת 1965 ביים פרופ' יוסי יזרעאלי את המחזה בתיאטרון הקאמרי, כשעודו במאי צעיר, תוך שביצע שינויים במבנה ובטקסט של המחזה, בסופם הפך את המחזה למחזמר.
באחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין שעסק בשלושה הסכמים מסוג ניהול, הוצאה לאור והפקת אלבום, אשר נכרתו בין התובעת, איה כורם, זמרת, מחברת ומלחינה והתובעת שכנגד, חברת עננה, העוסקת בהוצאה לאור, הפקת יצירות ותקליטורים וניהול עסקי יוצרים ואמנים. בעקבות ההסכמים, יצאו שלושה אלבומים של כורם והיא הפכה מאמנית בלתי ידועה לאמנית ידועה ומצליחה.
פסק דין חשוב שניתן באחרונה בבית המשפט העליון שהפך את פסיקת בית המשפט המחוזי, עסק בשאלה האם מכירת כרטיסים המאפשרים פענוח שידורי לוויין מקודדים מהווה הפרה של זכויות יוצרים.
התובעת, חברת צ'רלטון בע"מ, אשר רכשה את הזכויות הבלעדיות לשידור משחקי המונדיאל בשטחי מדינת ישראל, תבעה את חברת טלראן, המוכרת ומפיצה כרטיסים מקודדים המאפשרים פענוח שידור לווייני מקודדים של רשתות שידור זרות, באמצעותם ניתן לצפות בשידורי המונדיאל ברשתות שידור שהגישה אליהן חסומה.
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב עסק בסוגיה של השמעת מוסיקה בחדרי המתנה במרפאות.
התובעת, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים בישראל, היא בעלת הסמכות להעניק הרשאות להשמעה פומבית ושידור של מוסיקה מוקלטת בישראל וכן אמונה על גבייה והעברת תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים במוסיקה. התובעת טענה כי הנתבעים, חברות המפעילות רשת מרפאות עיניים ומנהלן, הפרו זכויות יוצרים על ידי כך שהשמיעו יצירות מוקלטות בחדרי ההמתנה של המרפאות, וזאת מבלי לקבל הרשאה כדין מהתובעת.
ביום 06.08.2013 חוקקה הכנסת את החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראות שעה)- התשע"ג-2013
הרקע לחקיקה, כמובא על-ידי יוזמי החוק, נובע מהתנהלות שוק הספרים בארץ, אשר נשלט בעיקרו בידי שתי רשתות ספרים וסובל מזה שנים רבות מכשל שוק. לדברי יוזמי החוק, המצב השורר פוגע פגיעה ניכרת בתחרות החופשית בתחום, במעמד הסופרים, הספרות והמוציאים לאור, כאשר אלו נאלצים להיענות לתכתיבי הרשתות בכל הנוגע לשיעורי ההנחות, באופן שמפחית את תשלומי התמלוגים לסופרים היוצרים, הנמוכים ממילא. יתר על כן, הדבר מצמצם את מספר חנויות הספרים הפרטיות, כאשר אין ביכולתן להשוות למחירים התחרותיים שמציבות הרשתות.
פסק דין חדש מדגים כלל ידוע בסימני המסחר לפיו מונחים גנריים ותיאוריים בדרך-כלל חופשיים לשימוש. מונח שבמקור לא היה גנרי, עשוי להפוך לכזה מחמת נסיבות השימוש בו. התובעת, עמותה למען חיות משק, פועלת למען רווחת חיות המשק ולצמצום סבלן של התרנגולות המטילות בפרט, טענה כי הנתבעת, חברה המשווקת ביצים אשר הוטלו על-ידי תרנגולות שאינן חיות בכלובים, הפרו זכויותיה בסימן הרשום "ביצי חופש", כאשר עשו בו שימוש ללא רשותה ושלא כדין. הנתבעת לא הכחישה את השימוש, אולם לגרסתה לא היה הסימן כשיר לרישום מלכתחילה, בהיותו סימן "תיאורי"- לתיאור הטובין.
