רון גואטה, מחזאי צעיר הגיש תביעה לפיצויים בסך מיליון ₪ מהמחזאי והבמאי הלל מיטלפונקט ותיאטרון בית לסין. גואטה טען שהמחזה 'מקסי ואני' של מיטלפונקט, שהופק ע"י תיאטרון בית לסין הועתק ממחזה מקורי שכתב בשם 'אדמונטון'. זאת, לאחר שהנתבעים נחשפו ליצירתו של גואטה בפסטיבל 'פותחים במה' לטיפוח מחזאות מקורית, שהפיק בית לסין ואשר בו שימש מיטלפונקט ראש חבר השופטים.
בית המשפט דן באחרונה בתביעה שעניינה סכסוך בין שני משרדים פרסום, שמקורה בקמפיין פרסומי לחברת ההלבשה ''דלתא'' בהובלת הפרזנטורית נינט טייב. לטענת התובעת, הקמפיין נגזל ממנה על ידי הנתבעת, תוך הפרת זכות יוצרים בקמפיין הפרסום, בחירת הפרזנטורית ויצירת שמות המותגים. השאלות המרכזיות להן נדרש בית המשפט הן האם דיני זכויות היוצרים מעניקים הגנה לקמפיין הפרסומי ולבחירת הפרזנטורית.
בית משפט השלום בתל אביב (מפי השופט עזריה אלקלעי), דן באחרונה בתביעה בעילה של פגיעה בזכות המבצעים שהגישה הזמרת רונית רולנד נגד תחנת הרדיו גלגל''צ, בכך ששדרני התחנה נמנעו מלהקריא את שמה של התובעת כאשר השמיעה פעמיים שיר שבוצע על ידה יחד עם להקת ''מיומנה''. השאלה המרכזית לה נדרש בית המשפט היא האם יש חובה לתת קרדיט למבצע בשידור ובאיזה היקף.
לאחר שהובהר כי הרשתות המסורתיות לשיתוף קבצים מפרות זכויות יוצרים, עלתה השאלה אם יצירת קישור לתוכן שמפר זכויות יוצרים, כגון לעותקים מפרים של יצירות, שזמינות להורדה, או לצפייה ב"סטרימינג", מהווה הפרת זכויות היוצרים בתוכן שהוא נושא הקישור? חוקי זכויות יוצרים אינם מתייחסים ישירות לסוגיה. לכן השאלה מחייבת פרשנות של ההוראות הקיימות בחוקים לאור תכליתן של זכויות היוצרים, שהיא לעודד את היצירה, מצד אחד והערכים של חופש הביטוי והמידע מצד שני.
השנה האחרונה ראתה מספר תביעות בולטות כנגד אמנים ידועים בנושא הפרת זכויות יוצרים. תביעות אלה הולידו תוצאות שונות. תביעתה של להקת ספיריט כנגד ג'ימי פייג' ורוברט פלנט, חברי לד זפלין, שבה נטען כי הפתיח לשיר Stairway to Heaven לקוח מהשיר "טאורוס" נדחה. לעומת זאת, יורשיו של מרווין גיי זכו בתביעתם כנגד פארל וויליאמס ורובין ת'יק, שבה נקבע כי השיר Blurred Lines של ווילאמס ות'יק מפר את זכויות היוצרים בשיר Got to Give it Up של גיי. התובעים זכו ב- 5.1 מיליון דולר פיצויים ו- 50% מהתמלוגים העתידיים בקשר ללחן של Blurred Lines.
פסק דין שניתן לאחרונה בארה"ב מהווה דוגמה טובה לגבולות השימוש ההוגן. בתי המשפט בארה"ב הרחיבו את הגבולות הללו בצורה ניכרת בעשורים האחרונים. במקרה זה, נפסק כי מעשי הנתבעת אינם נופלים בגדרי גבולות אלו.