נושא המאבק המתוקשר שמתנהל בין ציבור התסריטאים והבמאים בטלוויזיה ובקולנוע, המאוגד בחברת התמלוגים תל"י, לבין חברת הכבלים "הוט", מוגדר לעתים כ"זכויות יוצרים" ולעתים כ"תמלוגים". בפועל המאבק הוא על דרישת התסריטאים והבמאים לקבלת תמלוגים בגין שידורים של יצירותיהם ב"הוט", כאשר דרישה זו מעוגנת, מבחינתם של הבמאים והתסריטאים, בזכויות היוצרים שלהם ביצירות אלה. העימות עלול להתרחב אם גופי שידור נוספים יבחנו מחדש את מדיניות תשלום התמלוגים שלהם.
להלן סקירה ביקורתית של החידושים העיקריים שבתזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד - 2003
מאת עו"ד טוני גרינמן, מתוך ספרו "זכויות יוצרים - מעידן הדפוס אל העידן הדיגיטלי, הוצאת איש ירוק, תל-אביב 2003).
באחרונה הפיץ משרד המשפטים טיוטת חוק זכות יוצרים, התשס"ה 2004, האמורה להפוך להצעת חוק רשמית. טיוטה זו הוכנה בעקבות תזכיר חוק זכות יוצרים, שהופץ בסוף 2003, והדיונים שהתקיימו בעקבותיו. סעיף 41 (א) לטיוטת החוק דן בזכויות הכלכליות ביצירה מוזמנת.
המשך לחלק א'
מאת עו"ד טוני גרינמן, מתוך ספרו "זכויות יוצרים - מעידן הדפוס אל העידן הדיגיטלי, הוצאת איש ירוק, תל-אביב 2003).
מאת: עו"ד טוני גרינמן: האינטרנט הפך זה מכבר לאמצעי מדיה מרכזי ולזירה חשובה של מסחר, מידע, בידור ותקשורת בין אישית ובין עסקית. אף-על-פי-כן ולמרבה הצער מצב דיני האינטרנט בישראל באמצע שנת 2010 עגום למדי. למרות שבאירופה ובארה"ב נחקקו לפני עשור חוקים המסדירים תחומי פעילות אינטרנטית רחבים, ספר החוקים האינטרנטי בישראל עדיין דל ביותר. יתרה מזו, החקיקה המעטה שאכן נתקבלה לוטה באי-בהירות רבה.
חוק פורש רשת רחבה של זכויות שחלות גם ברשת האינטרנט. סעיף 12 לחוק מחיל בפירוש את הזכות הבסיסית, היא זכות ההעתקה, על המדיה הדיגיטלית. מעתה, ברור כי העלאת יצירות לרשת והורדתן ממנה תיחשב כפעולת העתקה כמשמעה בחוק. העותק הדיגיטלי שנוצר אגב פעולות אלה ייחשב כעותק מוחשי לצורך החוק, הגם שאינו בעל נפח פיזי. תחולתה של זכות הפרסום ברשת פחות ברורה, שכן פעולה זו מצריכה הוצאת עותקים לרשות הציבור. לכן, נשאלת השאלה אם העלאת עותק בודד לרשת, שאינו ניתן להורדה, חוק זכות יוצרים, התשס"ח 2007 מנסה לספק כלים להתמודדות עם השאלות המשפטיות שמספק האינטרנט. עם זאת, הפתרונות שהחוק מספק הינם חלקיים בלבד, ונותרו שאלות רבות שלהן יידרשו בתי המשפט.
