"כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו."
סעיף 27 (2) להכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות אדם.
דיני הקניין הרוחני מקנים זכויות בלעדיות לממציאים, יוצרים, מעצבים ואחרים היוצרים "נכסים בלתי מוחשיים". הם נועדו להבטיח קיום תמריץ להמצאה, ליצירה, לעיצוב ולהשקעה בבניית מוניטין. זאת, מתוך ההכרה כי ההמצאה, היצירה, העיצוב ובניית המוניטין מקדמים את טובת הכלל.
כאשר קבלן רוכש קרקע ובונה עליו בית, כאשר חקלאי נוטע עץ בפרדס שלו והעץ נותן פרי, וכאשר נגר רוכש קרשים ויוצר מהם שולחן, ברור לנו, כי הקבלן, החקלאי והנגר הנם הבעלים של הבית, הפרי, והשולחן. הבית, הפרי, והשולחן הינם קניינם. זהו קניין גשמי, מוחשי, שכן הנכסים שיצרו הנם גשמיים, מוחשיים. ניתן לראותם ולמשש אותם. ניתן לשריין את הבעלות על-ידי החזקה פיזית בהם. וניתן להעביר את החזקה בהם מאדם לאדם.
ומה לגבי אדם שהמציא המצאה חדשה? מכונה שלא הייתה כמותה לפני כן, או תרופה חדשה. מה עם יוצר, שיוצר יצירה ספרותית, אמנותית, מוסיקלית או דרמטית מקורית? או מעצב, שעיצב קווים חדשניים למוצר מסוים? ומה לגבי אדם שהגה שם מסחרי כדי לסמן אתו את מוצאיו, או שעיצב לוגו לעסק שלו? תוצרי עמלם של הממציא, היוצר והמעצב אינם פיזיים, אלא בלתי מוחשיים או בלתי גשמיים. הם תוצאה של השקעה אינטלקטואלית, או רוחנית.תוצרים אלה הם, אם כן, נכסים רוחניים (intellectual-property). ניתן, אומנם, לרשום או לקבוע את התוכנית, הנוסחה, היצירה או העיצוב, ואפשר גם להפיק מהם מוצר, שיהיה בגדר הוצאה לפועל של התוכנית או הנוסחה, או יהווה טביעה או עותק של היצירה. אולם מרגע שהתוכנית, הנוסחה, היצירה או העיצוב יתפרסמו, לא יוכל הממציא, היוצר או המעצב לשלוט עליהם שליטה פיזית. הם לא יוכלו להפעיל חזקה על הידע הגלום בהמצאה, הביטוי הגלום ביצירה או על העיצוב. אם לא יגן עליהם הדין, ספק אם הממציא, היוצר או המעצב יראו את פירות עמלם הרוחני והאינטלקטואלי, שכן כל אחד יוכל לממש, להעתיק או להפיץ את ההמצאה, היצירה או העיצוב. במצב שכזה, ספק אם תהיה כדאיות כלכלית בעיסוק בהמצאות, ביצירה או בעיצוב. ואם כך, החברה בכללותה תהייה ענייה יותר.
מתוך ההכרה בצורך להגן על זכויותיהם של ממציאים, יוצרים ומעצבים, ועל מי שמשקיעים בבניית מוניטין למוצריהם ולשירותיהם, ועל מנת ליצור תמריץ לפעילותם, נוצרו דיני הקניין הרוחני. דינים אלה מבטיחים לממציאים, ליוצרים ולמעצבים, ולמשקיעים בבניית מוניטין זכויות בלעדיות בפרי עמלם הרוחני והאינטלקטואלי. דינים אלה מענקים להם זכויות, שהן בעלות חלק מהמאפיינים של בעלות בהמצאותיהם, יצירותיהם ועיצוביהם. עם זאת, אין זו בעלות אבסולוטית, אלא יחסית. היא כפופה לסייגים, ולרוב מוגבלת בזמן. בכך נוצר איזון בין הרצון לתמרץ את הממציא, היוצר והמעצב לבין הצורך לאפשר לציבור בכללותו ליהנות מהרעיונות, היצירות והעיצובים. אם כן, הקניין הרוחני הוא למעשה אגד הזכויות הייחודיות שמעניק החוק לממציא, ליוצר, למעצב ולבעל המוניטין.
הנכסים הרוחניים המסורתיים הם זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים (industrial-designs) וסימני מסחר. עם השנים, נוספו זכויות מבצעים, זכויות מטפחים וזכויות על כינויי מקור. אף סודות מסחריים ומוניטין נחשבים כיום כסוג של קניין רוחני, למרות שמדובר בזכויות יחסיות שאינן מוגנות באותה מידה שבה מוגנות הזכויות המסורתיות. המאחד את כל הנכסים המוגדרים כסוג זה או אחר של קניין רוחני הוא אופיים הבלתי-מוחשי, והעובדה שהם כולם פרי מאמץ מחשבתי או אינטלקטואלי.
להלן הגדרה קצרה של הסוגים השונים של הקניין הרוחני:
זכויות יוצרים
זכויות יוצרים מגנות על יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות, ובכלל זה, סרטים, הקלטות מוסיקליות ותוכנות מחשב. לבעל זכות יוצרים ביצירה הזכות הבלעדית להעתיק את היצירה, לפרסם אותה, לבצע אותה בפומבי, לשדר אותה, להעמיד אותה לרשות הציבור, להכין יצירה נגזרת המבוססת עליה ובמקרים רבים להשכירה על-גבי התקן לצפייה או להאזנה ביתית – הכול בכפוף לסייגים מסוימים שנועדו בעיקרם לאזן בין הזכויות הבלעדיות של בעל זכות היוצרים לבין האינטרס של הכלל לקבלת גישה ליצירות. זכות יוצרים קמה באופן אוטומטי עם מעשה היצירה, ללא צורך ברישום או בפעולה פורמאלית אחרת, ובמרבית היצירות היא קיימת למשך חיי היוצר ועד לתום 70 שנה לאחר מותו. קראו עוד על זכויות יוצרים
במדור "זכויות יוצרים".
זכויות מבצעים
מבצע הוא אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת יצירה ספרותית, אמנותית, מוסיקלית או דרמטית. מדובר בעיקר בשחקנים, זמרים, נגנים ורקדני מחול. זכויות המבצע שונות מיתר זכויות הקניין הרוחני בכך שהן בעיקרן זכויות "שליליות": מכוחן מוענק למבצע הזכות שלא יעשה בלא הסכמת המבצע כל טביעה, שעתוק, הפצה או שידור של ביצועו. החוק אינו מעניק למבצע זכות פוזיטיבית לנצל בעצמו את הביצוע, שכן האפשרות לנצל את הביצוע תלויה במצב זכויות היוצרים בביצוע. החוק גם מעניק למבצע זכות לקבלת "תמלוג ראוי" בגין כל השמעה או הצגה של ביצועו. זכויות מבצעים ניתנות למבצע למשך 50 שנה ממועד הביצוע ואינן טעונות רישום.
סימני מסחר
סימן מסחר הוא סימן המשמש, או מיועד לשמש לזיהוי מקורם של טובין או שירותים. הסימן יכול להיות בכתב או בציור, או בשילוב של אלה, ואף מוכרים סימנים בעלי שלושה ממדים. לוגו, כמו גם שם מסחרי, יכולים להיות מוגנים כסימן מסחר. סימן מסחר טעון רישום, כאשר הרישום מתבצע לעניין מוצר או שירות מסוים או סוגים של מוצרים או שירותים, אם כי ניתן לרשום את הסימן ביותר מסוג אחד. לבעל הסימן זכות ייחודית לשימוש בו ביחס לטובין או לשירותים שבגינם הוא נרשם, או טובין או שירותים דומים ("מאותו הֵגדר"). תקופת תוקפו של סימן מסחר היא בשלב ראשון לעשר שנים ולאחר מכן הוא ניתן לחידוש לתקופות נוספות. סימני מסחר מוכרים היטב זוכים להגנה מוגברת, לעתים אף אם לא נרשמו. קראו עוד על סימני מסחר
במדור סימני מסחר שלנו.
פטנטים
פטנט הוא זכות מונופוליסטית המוענקת לבעליה של המצאה שהיא חדשה (במובן זה שטרם פורסמה), מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית שאינה מובנת מאליה. פטנט ניתן למוצר או לתהליך טכנולוגי. בשנים האחרונות מתנהל דיון ער סביב המגמה שהחלה בארה"ב, אך צומצמה לאחר מכן, לרישום פטנטים על שיטות לעשיית עסקים. פטנט טעון רישום והוא ניתן, לאחר בחינה, למשך עשרים שנה. בכפוף לסייגים מסוימים, בעל הפטנט יכול למנוע מכל אדם אחר לנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט, אף אם האחר פיתח את המצאתו באופן עצמאי.
מדגמים
מדגם הוא מעין פטנט על ההיבטים העיצוביים או הקישוטיים של מוצר. ניתן לרשום מדגם לעיצובים כאמור שהנם מקוריים וטרם פורסמו. מדגם ניתן לתקופה של חמש שנים, שניתנת להארכה פעמים עד לתקופה מרבית של 15 שנה.
סודות מסחריים
סוד מסחרי הוא מידע, כגון רשימות לקוחות או ספקים, או רעיון עסקי. אלה אינם מוגנים בדרך כלל ע"י דיני הקניין הרוחני המסורתיים, כגון זכויות יוצרים או פטנט. עם זאת, מידע כאמור יהיה מוגן כסוד מסחרי אם: (א) סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו וזאת; (ב) הוא אינו נחלת הרבים ואינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים; (ג) בעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. הסוד מוגן מפני גזל או שימוש בידי אחר באמצעים "פסולים" המוגדרים בחוק.
מוניטין
מוניטין אינם קניין רוחני קלאסי. מוניטין אינם יכולים להירכש ע"י רישום, או מכוח עמל רוחני בלבד. מוניטין הם נכס בלתי מוחשי, שקם לאחר שעסק או מותג רכש את אמונם של הלקוחות. הדין מגן באופנים שונים על המוניטין.
זכויות מטפחים
זכות מטפחים היא מעין פטנט על זן חדש של צמח. הזכות טעונה רישום והיא קיימת למשך 20 שנה. הזכות מעניקה לבעל זכות המטפחים זכות ייחודית בניצול הזן, בכפוף לסייגים.
כינוי מקור
כינוי מקור הוא השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה. כינוי מקור טעון רישום והוא תקף למשך 10 שנים, עם אפשרויות הארכה בלתי מוגבלות.